מדריך לקרן פנסיה

קרן פנסיה נתפסת כסוג של מס – מורידים לכם כסף מהמשכורת ותפגשו אתו שוב, לאחר כל מיני חישובים וכללים לא ברורים, רק בעוד עשרות שנים. 

אבל, לקרן פנסיה יש יתרונות שלא כל אחד מכיר, ושיכולים לתת עזרה כלכלית משמעותית במצבים שונים: 

1. הטבות מס הכנסה –  חישוב הטבות המס לשכירים שונות משל עצמאים, אך בגדול יש הטבת מס הכנסה בעת ההפקדה ויש גם פטור ממס רווח הון על רווחי החיסכון, כאשר מושכים את הכסף כקצבה לאחר הפרישה לגמלאות. 
2. 
   ביטוח נכות וביטוח שארים – ביטוחים מקבילים לביטוח אבדן כושר עבודה וביטוח חיים בשוק הפרטי. קיימים מספר מסלולי ביטוח לבחירה. מי שלא בחר מסלול ביטוח, מצורף אוטומטית למסלול ביטוח נכות על 75% מהמשכורת (בדיוק כמו בביטוח אבדן כושר עבודה פרטי) וביטוח שארים על 100% מהמשכורת. 
3. 
   לביטוחי קרן פנסיה יש יתרון משמעותי על פני ביטוחים פרטיים – מי שסובל ממחלה או מצב בריאותי אחר לפני ההצטרפות לקרן הפנסיה, לאחר תקופת אכשרה בת 5 שנים, גם המצב הבריאותי הזה יכוסה. יותר מזה, בחלק מקרנות הפנסיה בכלל לא ידרשו הצהרת בריאות בעת ההצטרפות, כך שהמצב הרפואי לא יהווה בעיה או מכשול. זה יתרון גדול לעומת הביטוחים הפרטיים, שבהם אם הוחלט לא לבטח את המצב הקיים – שום דבר לא יסיר את המגבלה הזו.  
4. 
   ביטוח בקרן פנסיה זול משמעותית מביטוח פרטי. בקרן הפנסיה משלמים דמי ניהול נפרדים עבור החיסכון ועבור הביטוח. דמי הניהול לביטוח זולים יותר מפרמיה לביטוח פרטי דומה. באופן כללי, דמי הניהול לקרן פנסיה הם נמוכים ובדרך כלל אפשר להתמקח ולהוזיל אותם עוד. 
5. 
   מי שזקוק לכסף באופן מיידי, יכול לקחת הלוואה על חשבון הכסף שחסך בקרן הפנסיה, בריבית נמוכה ותנאים טובים.

בקיצור, להפקדה לקרן פנסיה יש פוטנציאל לעזור לכם בשלבים שונים בחיים ולא רק בתקופת הפנסיה. 

לא נכנס לכל הפרטים הקטנים, אך מ- 2008 קיימת חובת הפקדה לביטוח פנסיוני לשכירים, כשההפקדה מגיעה בחלקה מהמשכורת של השכיר ובחלקה מהמעסיק שמפקיד גם לפנסיה של העובד וגם לפיצויי פיטורין עבורו. 

סכומי ההפקדה פנסיה גדלו במשך כמה פעימות בין השנים 2008 ועד 2018, והתייצבו ב- 2018 על הכללים הבאים:

1. ההפקדות החודשיות נעות מהפקדה של 18.5% מהשכר המבוטח ועד הפקדה מקסימלית של 22.83% מהשכר המבוטח. מלבד עובדים בשירות המדינה שזכאים לשיעורי הפרשות גבוהים יותר החל מיולי 2015, וכן מלבד עובדים שיש להם הסדר ביטוח פנסיוני מיטיב - במקרה כזה, המעסיק צריך לבצע את ההפרשות בהתאם להסדר המיטיב. חלוקת ההפקדות היא: 
2. משכר העובד: 6% עד 7% (העובד רשאי לבקש להפקיד עבורו את מלוא 7% משכרו). מהמעביד עבור פנסיה: 6.5% עד 7.5%. מהמעביד עבור פיצויי פיטורין: 6% עד 8.33%. 
3. ההפקדה לקרן פנסיה מקיפה (קרן הפנסיה שאליה חייבים להפקיד) נעשית רק עד 20.5% מפעמיים תקרת השכר הממוצע במשק. אצל שכירים סכום זה כולל את הפרשות המעסיק, הפרשות העובד והפרשות לפיצויים.
4. השכר החודשי הממוצע נקבע בביטוח הלאומי ומתעדכן מידי שנה. ב-2023 השכר הממוצע הוא 11,870 ש"ח. 
5. מי שרוצה להפקיד סכומים לפנסיה מעבר לכך – זה אפשרי, אך הכסף הנוסף יופקד בקרן פנסיה כללית או בקופת גמל ולא בקרן הפנסיה המקיפה. בעבר אפשר היה להפקיד גם לביטוח מנהלים, אך מ- 2023 נוספו תנאים המקשים על הצטרפות אליו. 
6. מגבלה נוספת היא שההפקדה אינה מתייחסת למלוא השכר, אלא רק "שכר מבוטח". 

השכר הקובע שממנו מחשבים את ההפרשות לפנסיה של שכיר נקרא "שכר מבוטח". 

במקרים רבים השכר שממנו המעסיק מפריש לפנסיה של העובדים הוא לא השכר המלא, שכולל תוספות, מרכיבים מיוחדים והחזרי הוצאות אלא שכר נמוך יותר המתייחס רק לחלק מהתוספות הנ"ל.

לפי צו הרחבה לפנסיה חובה, השכר המבוטח הוא: שכר יסוד (המשכורת הבסיסית לפני כל התוספות), תוספת ותק, תוספת משפחה, תוספת מקצועית, תוספת מחלקתית, תוספת יוקר המחיה ועמלות מכירה (שנגזרות כאחוז מסוים מתוך סכום המכירה) או עמלות אישיות אחרות שהעובד הרוויח. ההפקדה לפנסיה מתבצעת גם בגין תשלומים לחופשה, חגים, מחלות ומילואים. 

אם סכום קבוע מהשכר זוכה לכותרת כמו "שעות נוספות"  (או שכר כוננות קבוע או כל תוספת קבועה אחרת שמשולמת תמיד, ושאינה תלויה בפעילות כלשהי של העובד, ולמעשה נתנו לה שם פיקטיבי כדי שלא תחשב לחלק מהשכר המבוטח) – גם הוא נחשב לשכר המבוטח. 

מה לא כלול בשכר מבוטח: מאחר והשכר המבוטח מתייחס לתוספות קבועות, הוא אינו כולל בדרך כלל שעות נוספות – אם אכן שולמו בהתאם לשעות הנוספות שבוצעו בפועל, דמי הבראה וכן בונוסים כמו בונוס על הגעה ליעדי מכירות או משכורת 13, החזרי הוצאות כמו החזרי נסיעה, אש"ל וביגוד. 

מקרים מיוחדים: יש מקומות עבודה שבהם קיימים הסכמים או נהלים לפיהם יחשיבו בשכר המבוטח גם תוספת התלויה בתפקוד העובד, כמו שכר כוננויות ושעות נוספות וכן לגבי סוגי בונוסים שונים – במקרים אלה חישוב המשכורת ממנה מפקידים עבור העובד יכלול גם את התוספות האלה.    

ככל שהשכר המבוטח הוא בשיעור קטן יותר מתוך השכר הכולל, כך נפגעת הכנסתו של העובד עם פרישתו מעבודה.

יש משמעות רבה לגובה השכר המבוטח, שכן אדם שמרוויח, למשל, 8,000 שקלים ברוטו והחלק המוכר לו לפנסיה עומד על 6,000 שקלים, יקבל פנסיה נמוכה יותר מאשר אדם שמרוויח 7,000 שקלים ברוטו וכל המשכורת מוכרת לו לפנסיה. 

אם אינכם בטוחים האם רכיבי שכר במשכורת שלכם נחשבים לשכר מבוטח, אפשר להתייעץ עם נציגי ההסתדרות או עם סוכן הביטוח שלכם. 

כל עובד מגיל 21 ועובדת מגיל 20 זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני, וזאת אם עבדו לפחות 6 חודשים רצופים באותו מקום עבודה. אם עובד מתקבל לעבודה כשכבר יש לו ביטוח פנסיוני, הוא יהיה זכאי להפקדות מצד המעסיק לאחר 3 חודשי עבודה או בסוף שנת המס, לפי האפשרות המוקדמת יותר. ההפרשות יבוצעו באופן רטרואקטיבי ליום תחילת עבודתו אצל המעסיק.

יש לציין, כי צו ההרחבה לפנסיה חובה לא חל מי שעבר את גיל פרישת חובה מעבודה (גיל 67 שנים לגברים ונשים) ומקבל קצבת זקנה. אך עובד שממשיך לעבוד לאחר גיל הפרישה ועוד לא התחיל לקבל קצבת פנסיה כן זכאי להמשך ההפקדות. 

מי שלא בחר קרן פנסיה ואינו מפקיד לאף קרן פנסיה, המדינה בוחרת בשבילו. הפקדות הפנסיה שלו יועברו לאחת מקרנות הפנסיה הנבחרות שזכו במכרז של המדינה. לקרנות פנסיה אלה יש מספר יתרונות: מחוייבות לדמי ניהול נמוכים ל- 10 שנים החל מיום ההצטרפות, ואין צורך בהצהרת בריאות בזמן ההצטרפות. אך יש להן גם חסרונות: אין התחייבות לתשואות והן עלולות להפסיד על הכסף שתרוויחו. בנוסף, מאחר והן עובדות על כמות מצטרפים ולא על איכות, לעתים קרובות השירות שלהן אינו טוב. עדיף לערוך סקר שוק ולבחור קרן פנסיה שנותנת תשואות טובות, שקהל העמיתים שלה מגוון וחזק (כי יש לכך השפעה על הקצבה העתידית) ולנהל משא ומתן על קבלת דמי ניהול נמוכים. 

מעבר לקרן פנסיה אחרת הוא ללא עלות ותוך שמירת כל הזכויות – העברת הכספים מקרן פנסיה אחת לאחרת היא פעולה שנעשית ללא תשלום מסים, קנסות או עמלות, תוך שמירה על כל הזכויות והוותק: מי שצבר 3 שנות תקופת אכשרה בקרן הפנסיה הקודמת, הן יספרו לו גם בחדשה. 

חוק פנסיה חובה לעצמאים נכנס לתוקף ב-2017. החל משנה זו, עצמאים מחויבים לחסוך כספים לפנסיה. מטרת החוק היא לאפשר לעצמאים קצבה ממנה יוכלו ליהנות כשיפרשו לגמלאות. דרך חישוב הפרשת הכספים ומועדי ההפרשה שונים מאלו של השכירים.

החובה לחסוך בחיסכון בפנסיוני חלה על כל עצמאי שנולד אחרי 31/12/1961 ופעיל כעצמאי יותר מחצי שנה. החובה חלה על עצמאים שגילם בין 21 ל- 60. 

החוק מטיל קנסות על עצמאים שלא מפקידים את סכום החובה לקרן פנסיה, ובשנים האחרונות החוק יושם ועצמאים נדרשו לשלם קנסות. 

סכום פנסיית החובה של עצמאים הוא נמוך, ולאחר חישוב הטבות המס הוא אפילו נמוך יותר ובמקביל צוברים חיסכון לעתיד ומקבלים ביטוח. כך שעדיף להפקיד את הסכום ולהנות מיתרונות קרן הפנסיה מאשר לשלם קנס שאין לו שום יתרון. 

החישוב נעשה בשתי מדרגות ע"פ השכר הממוצע במשק:

מדרגה ראשונה: עצמאי שיש לו הכנסה בגובה של עד מחצית השכר הממוצע במשק יפקיד 4.45% מהכנסתו החייבת בחיסכון פנסיוני לבחירתו. השכר הממוצע במשק עומד ב- 2023 על 11,870 שקלים ומחציתו היא 5,935 ש"ח. 

מדרגה שנייה: על הכנסה שבין מחצית השכר הממוצע במשק ועד גובה השכר הממוצע במשק, יש להפקיד 12.55% מההכנסה החייבת.

נניח שעצמאי מרוויח 5,000 ש"ח לחודש – הוא יפקיד לפנסיה 4.45% מתוך ה-5,000. 

לעומתו עצמאי שמרוויח 8,000 ש"ח לחודש יפקיד לפנסיה 4.45% על 5,935 ש"ח מתוך השכר ו-12.55% על שאר השכר.

על המעסיקים להפריש את כספי החיסכון הפנסיוני עבור עובדיהם מדי חודש, והשכיר רואה בתלוש המשכורת כמה הופקד ולאיזה קרן פנסיה. לעומתם, עצמאים יכולים להפקיד את הסכום לפנסיה באופן גמיש - מדי חודש, רבעון או אפילו באופן חד פעמי בסוף השנה.

• עובד רשאי לבקש מהמעסיק להגדיל את הפקדות העובד עד ל- 7% מהשכר. המעסיק חייב להיעתר לבקשתו.
• עובד רשאי לבחור את קרן הפנסיה שלו וגם את סוכן הביטוח שיטפל בו. אפשר וכדאי להתמקח על גובה דמי הניהול. 
• אפשר לעבור בין קרנות פנסיה, מסלולי השקעה בקרן פנסיה ומסלולי ביטוח בקרן פנסיה ללא פגיעה בוותק וללא עמלות או קנסות. 
• שכיר שלא מפקיד לקרן פנסיה ולא בחר קרן פנסיה, יצורף אוטומטית לאחת מקרנות הפנסיה הנבחרות. למרות זאת, עדיף להיות אקטיביים ולבחור קרן פנסיה שנותנת את התנאים והתשואות הטובים ביותר.
• אם המעסיק מפר חובתו להפרשה פנסיונית, אפשר להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה. כמו כן, במקרה הצורך, ניתן להגיש נגדו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה ולתבוע ממנו, רטרואקטיבית, את החלק שהיה אמור להעביר עבור העובד.
• עובד שכיר זכאי לזיכוי ממס הכנסה בשיעור 35% מההפקדה לחיסכון הפנסיוני.