מאת: חגי שלו, מאמן עסקי לפריצת דרך בחברת Coaching Ltd ורו"ח
למה כל כך קשה לשנות?
במאמרים הקודמים עסקנו במשבר הכרוך בשינוי קריירה ובעצות פרקטיות ליזם המתחיל. אחת השאלות שנשאלתי בעקבותיהם היתה: "איך להתחיל"?
חשבו לרגע: מדוע כל כך קשה לאנשים להתחיל משהו חדש? עזבו "להתחיל", מה עם "להחליט" על להתחיל? למה אנחנו תמיד מתלבטים, נוטים לדחיינות וכל כך קשה לנו להחליט, לא כל שכן לממש ולבצע את החלטתנו?
רבות כבר נכתב על הסיבות לכך: על זה שאנו אוהבים להיות ב"אזור הנוחות", בו הכל מוכר, ידוע ונוח, וששינוי הוא "איום" שמוציא אותנו משם ו"זורק" אותנו אל הלא נודע; על הפחדים שיש לכולנו מפני העתיד; על המנגנון של כאב - תענוג (Pain - Pleasure Principle) לפיו אנו נעשה מעשה רק כאשר ה"תענוג" הצפוי ממנו גדול מ"הכאב" הכרוך בלהגיע אליו; ועוד ועוד...
אני מבקש להצביע על זווית קצת אחרת לבחינת השאלה "מדוע כל ההתחלות קשות". אם כי לא חדשנית, זווית זו תחדד היבט פרקטי על איך בכל זאת אפשר להתחיל משהו חדש בקלות יחסית...
בואו ניבחן זאת בחיים האמיתיים...
חישבו על משהו שאתם רוצים, משהו "גדול", שאתם חושבים עליו כבר זמן מה (אפילו כמה שנים...), אך עד כה לא העזתם לממש... אולי שינוי קריירה? אולי פתיחת עסק? אולי לעבור דירה? דיאטה? ספורט? ואולי סתם לסדר את ערימת התמונות של 10 השנים האחרונות או לעשות סדר בניירת / במחשב שלכם...
מה האסוציאציות שעולות לכם בראש?
הרשו לי לשער שאתם מדמיינים את התוצאה הסופית, איך תרגישו לאחר השלמת המשימה, ותחושת תענוג עוברת בכם... אבל מייד (!!!), אתם חוזרים לרגע הזה, וחושבים על דרך "הייסורים" שצריך לעבור כדי להגיע לרגע המיוחל... בדרך כלל כאן אתם מקבלים רגלים קרות ואומרים בליבכם: "לא היום, אולי מחר / בשבוע הבא....". פשוט, ה"כאב" שאתם מייחסים לדרך להגיע לייעד גדול מ"התענוג" שאתם מייחסים להשלמת המשימה... וההמשך ידוע...
לעשות את הצעד הראשון
אבל מה אם אכן תחשבו על התוצאה הסופית (בשביל התענוג...), אך לא על כל הדרך להגיע אליה? מה עם לחלק את הדרך לשלבים, לאבני דרך, ולחשוב רק על אבן הדרך הראשונה, או אפילו על הצעד הראשון?
לדוגמה, אם מדובר בפתיחת עסק, אולי רק להתחיל לבדוק את השוק בכיוון המיוחל, לחפש מידע באינטרנט, לדבר על זה עם חברים, לחפש קשרים, לכתוב בקצרה מה אתם רוצים - כולם צעדים "קטנים" לעבר היעד. ואולי רק לעשות דבר אחד מכל אלה, הכי פצפון?
או אם זה לסדר את התמונות, אולי רק לרכז אותם מכל המקומות בבית למקום אחד? או רק מהמגירה בחדר השינה? אתם כבר מתחילים להבין את הרעיון...
כשעושים רק צעד אחד בכיוון המטרה, ולו גם קטנטן, הייסורים והפחד אפסיים, הזמן שמקדישים לכך זניח, והכי חשוב (ואת זה אנו לא לוקחים בחשבון מראש...) – יש סיפוק בעשייה, זה נותן לנו אנרגיה, יש לנו פתאום מוטיבציה להמשיך, וכל דרך הייסורים נראית לנו לפתע הרבה פחות מאיימת ממה שחשבנו מלכתחילה...
כמה פעמים אמרתם לעצמכם, כשהגיעו מים עד נפש: "אני אסדר רק את הסלון" או "אני אעבור רק על החשבונות הדחופים" ופתאום נסחפתם ומצאתם את עצמכם מנקים את כל הבית או עוברים על כל הניירות? ואיך הרגשתם כשסיימתם? שוב, הרבה פעמים מסתבר ש"השד" מאיים יותר בתוך הבקבוק מאשר מחוצה לו... העיקר להתחיל!
בנוסף, כשמתחילים משהו מורכב בגישה חיובית, רק צעד אחד, מבלי שיודעים איך להמשיך ובוודאי לא איך זה יגמר, דברים בדר"כ מתבהרים תוך כדי התקדמות. לפתע מתגלות דרכים חדשות, הזדמנויות לא צפויות, שהרבה פעמים בכלל מקצרות את הדרך שנחזתה מראש פי כמה מונים... כמה פעמים שמעתם על מישהו שחיפש את האתונות ומצא את המלוכה? אבל צריך לחפש, להתחיל, לעשות את הצעד הראשון...
השראה מהגדולים
חישבו על ההישגים הגדולים בהיסטוריה ועל פלאי תבל: על החומה הסינית, על הפירמידות, על הקפלה הסיסטינית, הטיפוס על האוורסט ועוד. כולם הושגו בתהליכים מורכבים עם הרבה שלבים, ובכולם מישהו היה צריך לעשות את הצעד הראשון, ואחריו עוד אחד... כמו שאמר מייקל ג'ורדן: "צעד אחרי צעד, אני לא רואה שום דרך אחרת להשיג משהו". לנס ארמסטרונג למשל, היה צריך להחליט לקנות אופניים...
לסיכום, המסקנה הפרקטית כדי להתגבר על יצר הדחיינות היא פשוט להתחיל: לעשות את הצעד הראשון, הכי קטן שאפשר, תוך מינימום מאמץ והקרבה... זה לא קשה מידי, אה? תמיד תוכלו להפסיק אחריו, אבל אתם עשויים להיות מופתעים עד כמה הצעד הזה הקטן עשוי לסלול לכם דרכים מבטיחות ולהניע אתכם להמשך פעולה והתמדה... כמו שאמר וורן גרשס: "אנשים לא נכשלים, הם פשוט מפסיקים לנסות", ואנחנו מדברים רק על להתחיל לנסות...
ב ה צ ל ח ה !!!
רוצה לשנות משהו בחייך ולא יודע/ת איפה להתחיל? התחל/י בלשלוח מייל ל- shalevh@gmail.com
