-
המראיין שואל אותך שאלות לא חוקיות:
לפעמים מדובר באי ידיעת החוק, אך במקרים רבים, באי כיבודו. כשזה נוגע לנשים, הצגת שאלות לא לגיטימיות בראיון עבודה נפוצה עוד יותר. שאלות כמו "כמה ילדים יש לך?", או "מתכננת עוד ילדים בקרוב?" הן נחלתן של נשים רבות בגילאי הפוריות, אך לא רק - גם גברים בישראל נתקלים לא אחת במראיין "ידידותי" שמנסה להבין כמה צווי מילואים הם מקבלים מדי שנה. בדרך כלל, לא צריך להתרגש, כי במקרים רבים מדובר בתום לב, או במראיין שלא בקי בנושא. אבל אם שאלות כאלה עוברות את הגבול הסביר, ומגיעות יחד עם סימני אזהרה נוספים, כדאי לשים לב.
-
המראיין לא מרוכז בראיון:
הוא לא מוצא את קורות החיים שלך, הוא קרא לך פעמיים "נדב", כשקוראים לך בכלל "עידו", ומדי פעם נראה שהוא לא עוקב אחרי מה שסיפרת. חוץ מזה, אין לו מושג לגבי מה הוא רוצה לשאול, הוא בודק הודעות בטלפון מדי פעם ובגדול, הוא לא ממש נוכח. יכול להיות שמדובר באדם לא מקצועי, אך גם יכול להיות שאיוש המשרה הזאת לא ממש עומד בראש סדר העדיפויות, שלו ואפילו של החברה. אם יטרחו בכלל לחזור אליך, כדאי לשאול עוד שאלות, ואפילו לשאוף להיפגש עם אדם נוסף שיכול לספק עוד מידע לגבי המשרה הזו.
-
:המראיין נוהג בחוסר נימוס
זימנו אותך לראיון עבודה בשעה 16:00, אבל התייבשת על ספסל ההמתנה קרוב לשעה. חשבת לעצמך, שאולי הגעת ביום קצת עמוס, אבל לא יכולת להתעלם מכך שאף אחד לא התנצל על האיחור, או לכל הפחות, הציע כוס מים. כשהראיון המיוחל כבר הגיע, בכל פעם שהתחלת "לספר על עצמך" הטלפון צלצל והמראיין ענה באריכות, מבלי לציין שהוא באמצע משהו. וגם, אנשים נכנסו ויצאו מהחדר עם שאלה קצרה, מסמך לחתום עליו וכל דבר אחר שיגרום לך לחשוב שהזמן שלך לא יקר.
-
המראיין צועק או נוהג בחוסר כבוד לעובדיו:
אנשים שעבדו עם סטיב ג'ובס, מייסד חברת אפל, מספרים שהם היו מעדיפים להשתמש במדרגות מאשר לעלות איתו במעלית. ואכן, רבים הסיפורים על המזג הרע שלו, ועל איך שהוא יכול היה לפטר אדם במחי יד, בגלל מילה קטנה שלא נראתה לו. כשמדובר במשרת חייך, זה אולי בסדר לסבול התנהגות כזאת. בכל מקרה אחר, כנראה שלא. ראיון עבודה, קצר ככל שיהיה, מהווה הזדמנות להציץ לתוך ההתנהלות המקובלת באותו מקום עבודה. לכן, כדאי להיות עירניים ולשים לב לפרטים הקטנים – האם העובדים נראים מפוחדים? האם יש אווירה טובה במשרד, או שכולם נראים ממורמרים? ומה לגבי היחס של המנהל לעובדיו? האם הוא מדבר אליהם בכבוד? האם הוא מרים את קולו, או מדבר בגסות? היום זה הם, מחר זה אתה.
-
המראיין מוצא כל סיבה אפשרית כדי לדבר על עצמו:
המראיין קוטע אותך כי זה מזכיר לו סיפור שקשור אליו? ועוד סיפור, ועוד "דוגמא מהחיים" ובעיקר - הוא, הוא והוא. אם רוב הריאיון נסוב סביב חייו וסיפוריו של המראיין, אולי זה לא מעיד רק על חוסר מקצועיות או ניסיון בראיון אנשים, אלא בחשיבות עצמית גבוהה מדי - תכונה שעשויה להתבטא בעבודה מולו. יכול להיות שיהיה לך קשה מאוד להתבטא, שהרעיונות שלך לא יילקחו בחשבון, או שהוא בעצם יהיה זה שחשב עליהם קודם. קשה לעבוד עם אנשים שעסוקים מדי בעצמם כי הם לא משאירים מקום לאחרים להתפתח ולהתגלות, ובעצם, לא בטוח שיש פה מקום לעוד "דיווה".
-
המראיין כבר החליט מי אתה:
יש אנשים, שכשתגיע אליהם מלא במוטיבציה, תמיד ינסו להמעיט בערכך ולהוריד אותך לרצפה, או לגובה הביטחון העצמי הנמוך שלהם עצמם. אנשים כאלה הם בעלי פוטנציאל הרסני למי שיעבוד איתם לאורך זמן, כי המחמאה תמיד תלווה בהערה קטנונית והאמון ביכולות לא יהיה שם. רוב הסיכויים שמנהל שעוד בזמן ראיון העבודה מתייג אותך כבינוני במה שאתה עושה, ומביע בגלוי חוסר אמון בך וביכולות שלך, לא יתחיל להאמין בך מחר בבוקר. לא מדובר ברמת הניסיון, או בידע, אלא בחוסר אמון בסיסי במי שאתה יכול להיות. בסיכויים שלך ללמוד ולהצליח.
יש עובדים שצומחים דווקא בזכות מישהו שלא האמין בהם, כי זה סיפק להם את הדלק להוכיח את ההיפך. מאידך, יש עובדים שהסביבה הזו רעילה ומדכאת עבורם. אז רגע לפני שאומרים "כן", כדאי להקשיב לבטן ולחשוב, מה ההשפעה של אנשים כאלה עליך לטווח ארוך.
-
המראיין לא יודע מה אתה אמור לעשות:
"כולם פה עושים קצת מהכל" זה משפט שטומן בחובו הפתעות - לא כולן נעימות. במיוחד בתפקידים אדמיניסטרטיביים, אך גם בתפקידים מקצועיים ספציפיים, כשהתפקיד לא ממוקד ומוגדר, הדבר גורר אחריו אי הבנות במקרה הטוב, ועובד שתפקידו לעשות הכל, במקרה הרע. למשל, מזכירת חברה שאין בהירות לגבי היומנים של מי היא אמורה לנהל, עשויה למצוא את עצמה עמוסה עד הגג במשימות של כל מנהל זוטר בחברה - רק כי הוא יכול לבקש ממנה דברים. נסו לברר אם יש אפשרות להגדיר באופן ברור יותר את התפקיד, ואם יש לכם מודיע פנימי, לגלות מה התדירות שבה עובדים מתחלפים בתפקיד הזה.
-
הוא כבר כועס עליך:
"אצלי לא מאחרים", או "אני לא סובל עובדים לא ישרים", וגם "היה לי פה עובד שגנב ממני" הם רק משפטי הקדמה לכך שהמנהל הזה כל כך שבע אכזבות, או שאין בו שום אמונה בבני אדם, שלא בטוח שתתחיל אצלו ברגל ימין ובדף חלק. יכול להיות שזה שווה את זה, ושיש לך ביטחון בכך שתוכל לרכוש את אמונו במהלך הזמן, וזה בסדר. אבל צריך לזכור שלא את כולם ניתן לרצות - לא משנה מה נעשה וכמה ננסה, הם תמיד ימצאו רמז לכך שהם כבר יכולים לאשש את חשדותיהם המוקדמים לגבינו.
לסיכום, שימו לב שמדובר בראיון עבודה המנוהל על ידי המנהל העתידי שלכם ולא על ידי איש גיוס שלא ינהל אתכם בעתיד. עם זאת, גם התנהגות חריגה במיוחד מצד אנשי גיוס הפועלים בתוך אותו ארגון עשויה להדליק נורה אדומה לגבי ההתנהלות הכללית שנהוגה בו. ואם יש חשד, כדאי לשאול עוד שאלות, להגיע להתרשמות נוספת ובעיקר, להיות ערניים לכל הסימנים והאותות כדי לעשות את ההחלטה הנבונה ביותר.