משפחה לא בוחרים, עבודה - כן

 

חברה משפחתית היא חברה שחלק משמעותי ממנה הוא בבעלות המשפחה, היא מעורבת בניהול היומיומי של הארגון, ויש לה כוונה ברורה להוריש את העסק לדור הבא. יחד עם זאת, אין הגדרה אחת שנכונה לכל החברות בעולם - עבור חברות ציבוריות בשוק האירופי המשותף למשל - שליטה משמעותית היא שליטה ב-25% מהמניות. גם הכוונה להוריש את העסק לא תמיד ברורה, מייסד מייקרוסופט ביל גייטס הזכיר בעבר שלא יעביר את החברה לילדיו, אבל מי יודע מה יקרה בפועל?

 

 

אם אתם בעלי עסק קטן שמתלבטים אם להכניס בני משפחה או לגייס עובדים חיצוניים, בטח כבר שמעתם את כל הסיפורים הנוראיים על כל מי שזה לא עבד לו. יחד עם זאת, אם היחסים תקינים ואתם מסתדרים בכל מובן אחר, אין טבעי יותר מלהכניס בני משפחה לעסק בחיתוליו. גם אפל התחילה במוסך משפחתי, אין טבעי יותר מלנצל את המשאבים הכי זמינים שיש והם לרוב מגיעים מהמשפחה הקרובה. "בחברות משפחתיות לא מתמודדים עם דילמת הסוכן, מישהו שיש לו אינטרסים משלו לטווח הקצר. לבני משפחה מנהלים לרוב יש חשיבה לטווח ארוך יותר, מאשר בעלי תפקיד שיש להם נטייה לחשוב במונחי קדנציה ולא בהכרח על טובת העסק". בעסק בתחילת דרכו יש הרבה ידע שנצבר כתורה שבעל פה, חלוקת תפקידים שלעתים פחות ברורה, אנשים ממלאים מספר פונקציות, וההגדרות פחות ברורות. מאוד טבעי לקחת מישהו שאתה יודע שירוץ איתך למרחקים ארוכים. מידת ההיכרות והנאמנות הנדרשת לכך היא גבוהה יותר.

 

אבל האם כדאי לעבוד כשכיר בארגון משפחתי? התשובה היא כמובן - תלוי. אתם נכנסים למשפחה, לטוב ולרע. העובדים בחברות משפחתיות, מדווחים כי האווירה היא אחרת, משפחתית יותר. בדרך כלל בארגונים משפחתיים יש סביבת עבודה שהיא יותר רגשית, פחות ביורוקרטית וסטרילית, וקשרים חמים בין האנשים הם חלק ממאפיינים שלו. זאת לא סביבת עבודה שמתאימה לכל אחד, אבל מי שמעדיף מקום עבודה "משפחתי" – יכול להישאר לתקופות מאוד ארוכות.

"אנשים אמרו לי ''אני עובד כאן 20 שנה, אני אצא מפה אצא רק לפנסיה', 'אני לא אחפש מקום אחר, אני כמו בן משפחה', 'בעל הבית נותן לי מפתח של המפעל'", מספרת ד"ר מיכאל-צברי. עם זאת במחקר שלה, שבמהלכו גם ראיינה תלמידי MBA ברחבי הארץ, רובם המכריע אמרו שיעדיפו שלא לפתח קריירה בחברות משפחתיות כי הם מפחדים מהעדפה של בני משפחה, שלא יהיו להם סיכויי קידום כמו של בני משפחה. זאת בניגוד לסטודנטים בקורסים מטעם המרכז לעסקים משפחתיים, שמושכים בראש ובראשונה סטודנטים ממשפחות שיש להן עסקים כאלה או רואים את עצמם מועמדים לתפקידים בעסק המשפחתי.

 

לדברי צברי אנחנו לא רואים ירידה בשיעור של עסקים משפחתיים, ואפילו ההפך. דווקא לבני דור ה-Y, ילדי שנות ה-80 עד 2000 שהם היום שכבת הצעירים בארגונים, חשובה הקהילתיות, הערך המוסף של הפעילות העסקית מעבר להסתכלות על שורת הרווח. בארגונים משפחתיים יש נורמות של עזרה הדדית, מקובל יותר להתגייס לטובת עובד במצוקה כלשהי. באופן כללי אנשים עובדים יותר קשה מבעבר, ברוב המשפחות העובדות - שני בני הזוג מבלים את רוב היום שלהם מחוץ לבית, ולכן יש רבים ששמחים לתחושת קהילתיות גם במקום העבודה.

 

"לא ממש. אין שום ספק שזו הצורה הכי טבעית וזמינה ליוזמות פרטיות, אבל זה מורכב כשהמערכת החברתית והכלכלית מעורבבות לגמרי. כל אחד צריך לעשות את החשבון שלו".