החוק בישראל קובע כי יש לבטח כל עובד בביטוח פנסיוני, המתבצע באמצעות הפרשות העובד והמעסיק לקרן הפנסיה של העובד. מעבר לכך, המעסיק חייב להפריש פיצויי פיטורים לקרן של העובד.
שאלות הגולשים אודות הזכויות שמגיעות להם בתקופת האבטלה ותשובותיו של עו"ד שאול הזנפלד:
כמה הפריש המעסיק לפנסיה שלי?
שאלה: האם מגיעים פיצויים בגין הלנת דמי הבראה?
"לא קיבלתי במשך 3 שנים דמי הבראה. האם זה נחשב כמשהו לא חוקי והאם יש לי אפשרות לדרוש תשלום פיצויים על סמך זה במידה ואני מתפטר/ת"?
תשובה: אי קבלת דמי הבראה במשך 3 שנים לא יכולה להיחשב "הרעה". מכאן שאין בעובדה זו כשלעצמה כדי להצדיק התפטרות בדין פיטורים. יחד עם זאת קיימת עילה לתבוע את התשלומים שלא שולמו. יש לשים לב כמובן לשאלת התיישנות.
שאלה: האם המעסיק חייב לשלם הפרשה מלאה לפיצויים?
"אני עומדת לחתום על חוזה, אך המעביד אינו מוכן לשלם את ההפרשה המלאה לפיצויים, העומדת על 8.33%. מה החוק אומר"?
תשובה: החובה החוקית היא לא להפרשה מלאה של 8.33% אלא של 3.34% בלבד. ההפרשות לפיצויים המתחייבות על פי חוק עומדות נכון להיום על 3.34%.
שאלה: כיצד מחשבים סכום פיצויים?
"אני עובדת מספר שנים בחברה ומקבלת משכורת לפי שכר שעה. איך מחושבים הפיצויים"?
תשובה: אופן חישוב המשכורת לצורך פיצויי פיטורים יהיה ממוצע שעות העבודה ב- 12 החודשים שקדמו לפיטורים מוכפל בתעריף האחרון לשעה.
שאלה: האם מותר לנייד ביטוח מנהלים ללא הסכמת המבוטח?
"ניהול ביטוח המנהלים שלי התבצע על ידי סוכן מטעמי מספר שנים, עוד טרם הגיעי למקום העבודה הנוכחי. בתחילת הדרך המעסיק הסכים להמשיך ולבצע את ההפרשות למול הסוכן שלי, אולם בצעד חד צדדי וללא הודעה מראש העביר את התיק שלי לניהולו של סוכן מטעם החברה, שנמצא באותה חברת ביטוח במקרה. מה עליי לעשות"?
תשובה: מאז נכנסה רפורמת הניוד לתוקף העובד הוא המחליט הבלעדי על חברת הביטוח ועל קרן הפנסיה. אם הכספים של השואל הועברו על ידי המעביד לחברת ביטוח אחרת – זהו צעד בלתי חוקי ואציע להוציא דרישה בכתב להעביר את התיק בחזרה לחברה שבה מעוניין השואל. יש להבחין בין חברת הביטוח לבין הסוכן.
לסוכן אין תפקיד בחיסכון או בניהול הכסף אלא בייעוץ ולעיתים עזרה בטופסולוגיה. אתה לא אמור לשלם שום דבר לסוכן מטעם המעביד. אם אתה רוצה אתה יכול להמשיך ולהיוועץ בסוכן שלך, בתשלום או שלא בתשלום. מה שחשוב מבחינתך זה שהכספים יגיעו ליעד שבו בחרת. זו זכותך החוקית ואי אפשר לשלול אותה ממך.
שאלה: האם קיימת הבטחת הכנסה ללא פנסיה מקדימה?
"הייתי עצמאי שהפסיד את כל החסכונות שלו כולל הנכסים. היום אני עובד במשרה של פעמיים בשבוע ומשתכר כ- 1000 שקל בחודש. הגשתי תביעה להבטחת הכנסה. אני בן +50, אין לי שום פנסיה או חסכונות ורציתי לדעת על פי חוק מה מגיע לי, אם בכלל. חשוב לי לדעת מה יהיה כשאצא לפנסיה, מאחר ואף פעם לא שילמו פנסיה עבורי".
תשובה: אין גוף הדואג להפרשות פנסיוניות עבור עצמאי. עצמאי שלא הפריש עבור קופת פנסיה לא זכאי לפנסיה ויהא עליו להיסמך על הביטוח הלאומי. בין בקבלת קצבת זקנה ובין בהשלמת הכנסה. על-פי חוק הבטחת הכנסה, משולמת קצבה לכל אדם ומשפחה בישראל, שאין בכוחם להבטיח לעצמם הכנסה למחיה.
החוק מופעל בשיתוף עם מערכות השירותים החברתיים, כגון הלשכה לשירותים חברתיים, שירות התעסוקה, האגף להשתלמות ולהכשרה מקצועית, מרכזי השיקום ושירותי הבריאות והחינוך. על פי נתוני השאלה הפונה זכאי להשלמת הכנסה שהיא קצבה חלקית המשולמת לאנשים שהכנסתם מעבודה או ממקור אחר נמוכה מרמת ההכנסה המינימאלית הנדרשת למחיה. סכום השלמת ההכנסה ליחיד מעל גיל 50 עומד כיום על כ- 1,500 ₪ אולם הסכום המדויק נקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי על סמך פרמטרים אינדיבידואלים.
שאלה: האם חוק הפנסיה חל גם על פרילנסרים?
"האם חוק הפנסיה חל גם על פרילנסרים, ובכלל מהן זכויות של פרילנסרים כשברור שיש יחסי עובדי מעביד"?
תשובה: צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק (הידוע בכינויו "חוק פנסיה חובה") חל על כמיליון עובדים במפעלים קטנים, בתי עסק וענפי שירותים (כמו משרדי עריכת דין) שלא נהנו עד כה מזכויות פנסיה. הם הצטרפו לכמיליון שכירים במגזר הציבורי, מפעלי תעשייה גדולים, ענף המלונאות, רשתות השיווק הגדולות וחברות הבנייה, שמעסיקיהם כבר מפרישים בעבורם לקרנות פנסיה. ההוראות חלות רק על אותם עובדים שאין להם הסדר פנסיוני מיטיב מכוח הסכם קיבוצי כללי (ענפי) הסכם קיבוצי מיוחד, הסכם אישי, צו הרחבה או פנסיה תקציבית.
פרילנסר אינו עובד ואינו שכיר. זהו מצב ביניים – שהינו קטגוריה לעצמה – "אשר מכלל עובד יצא ולכלל קבלן עצמאי לא הגיע" (כדברי השופט ברק). במקור התקשר מונח זה לעובדים בתחום התקשורת בלבד, בשל אופיו המיוחד והזמני נעדר הקביעות (לדוגמה: עונת שידורים), בשל שעות העבודה הבלתי שגרתיות ובשל אופן התנהלות היחסים שבין העובד למעביד. עם הזמן הוכרו ""פרילנסים"" גם במקומות אחרים.
הפסיקה (פסק הדין המנחה הוא פסק הדין שניתן בעניינו של צדקא) החילה גם על פרילנס זכויות שונות למרות שאינו עובד. כלומר, מכוח הפסיקה, גם מי שאינו מוגדר כשכיר זכאי לחלק מהזכויות מכוח דיני העבודה. מהן הזכויות שיחולו ומה היקף התחולה – תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. הואיל וחוק פנסיה חובה צעיר מאוד אין פסיקה הקובעת כי הזכויות שמכוחו חלות גם על פרילנס. אינטואטיבית ניתן לומר שהטענה מנוגדת לתפיסה של התקשרות במודל פרילנס.
שאלה: תשלום פנסיה דרך חברת כוח אדם
"אני מועסקת דרך חברת כוח אדם ויש לי קרן פנסיה, אך חברת כוח האדם טוענת בתוקף שהסכם קיבוצי דרכם מחייב אותם לשלם לי פנסיה רק לאחר 9 חודשים. האם זה נכון"?
תשובה: הוראות תחולתו של צו ההרחבה הן מן המורכבות והמסובכות ביותר שניתנו אי פעם במשפט הישראלי (ואני חושש שגם במשפט הבינלאומי אין דוגמא להגדרה כל כך מסובכת). למרבה המזל אנחנו עכשיו ביוני 2009 וכך נחסכות מאיתנו הוראות בלתי מובנות במיוחד שחלות על שנת 2008. כרגע המצב כבר פשוט: בהנחה שאין לשואלת "הסדר פנסיוני מיטיב" ובהנחה שהשואלת התחילה לעבוד אחרי 1.1.2008 חלות "רק" שתי הוראות סותרות: האחת קובעת כי הינה זכאית להיות מבוטחת לאחר 60 ימים מיום תחילת עבודתה.
השנייה קובעת כי היא זכאית לביטוח "מיד בתום 6 חודשים מתחילת העבודה". השאלה איזו הוראה גוברת 60 ימים או 6 חודשים לא נדונה בפסיקה למיטב ידיעתי. כל מעביד בוחר לו את מה שהוא רוצה על פי מיטב שיפוטו ושיפוטם של יועציו. בין כך ובין כך הטענה לגבי 9 חודשים אינה נכונה (יכול להיות שהיא רלבנטית לשנת 2008 – אבל ההסדרים ל- 2008 כבר נגמרו).
שאלה: תשלום פנסיה לאחר פיטורין
"עבדתי במקום 9 חודשים ופוטרתי. האם מגיעה לי פנסיה"?
תשובה: החל מיום 1.1.2008 חלה בישראל חובת פנסיה מקיפה לכל עובד (על פי הסכם קיבוצי כללי שבין לשכת הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות שהוראותיו הורחבו על כל העובדים והמעסיקים בישראל).
לפי צו ההרחבה האמור כל עובד שהחל עבודתו לאחר 1.1.2009 זכאי להפרשות לפנסיה מיד בתום 6 חודשים מתחילת העבודה. אולם עובד שהתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו יהיה זכאי לביצוע הפרשות החל מהיום הראשון. מאחר ועל פי נתוני השאלה העובד החל לעבוד לפני 31.12.2008 תקופת ההמתנה שלו ארוכה יותר ועומדת על 9 חודשים.