קצר ולא לעניין: יום עבודה קצר

ניסוי אופטימי בשוודיה בדק מה קורה אם עובדים רק 6 שעות ביום. התוצאה - עובדים מאושרים יותר ויעילים יותר. אז מדוע בכל זאת זה לא משתלם, ומה אפשר לעשות כדי להילחם בשחיקה?

מאת: יאנה גימפלביץ'
 
בשורות רעות לעובדים השוודים ולפועלי כל העולם כולו; לאחרונה הסתיים הניסוי הממשלתי במהלכו נבחנה האפשרות למעבר ליום עבודה קצר בן 6 שעות בלבד. התוצאות היו מרשימות, עובדים מרוצים ויעילים שעבדו פחות אך עשו יותר. עם זאת, התברר שלאושר יש מחיר - והוא פשוט גבוה מדי, גם עבור מי שנחשבת לסמל למדינת רווחה.
 
במהלך הניסוי שנערך בבית אבות בעיר גוטנברג השוודית, האחים והאחיות בבית האבות סוורטדלנס עבדו במשך שנתיים רק 6 שעות ביום, אך קיבלו שכר על יום עבודה בן 8 שעות. התברר כי העובדים לקחו לעצמם רק כשליש ממספר ימי המחלה הממוצע, וכמחצית מימי החופשה הרגילים. אך חשוב מכך – אנשי צוות שעבדו פחות שעות ביום, הביעו שביעות רצון גבוהה יותר מעבודתם. הדבר קיבל ביטוי בטיפול טוב יותר שנתנו לקשישים וכמו כן, מדדי האושר המדווחים עלו ב-20%, בזמן העבודה וגם בשעות הפנאי. על פי המחקר, הדבר אפשר לצוות הרפואי להעניק טיפול יעיל וטוב יותר ב-64%.
 
יחד עם זאת, לקיצוץ בשעות העבודה היה מחיר עבור המעסיק, מכיוון שעל מנת לתת מענה ראוי בשעות שבהן נעדרו 68 אנשי צוות – נאלץ בית האבות להעסיק 17 עובדים נוספים, בעלות מעביד מוערכת של כ-12 מיליון קרונות (1.3 מיליון דולר). המהלך הזה ייקר ביותר מ-20% את עלויות ההעסקה. גם אם ניקח בחשבון את דמי האבטלה שנחסכו בגלל העובדים הנוספים שהתחילו לעבוד - עלות ההעסקה הכוללת עלתה ב-10%. דניאל ברנמר, מנהיג מפלגת השמאל במועצת העיר של גונטבורג, ומי שקידם את המהלך, הודה בראיון למגזין בלומברג כי "זה פשוט יקר מדי לקצר את שעות העבודה לכלל העובדים במשק".
 
 

בישראל - עובדים יותר שעות מהאמריקאים
 
הניסוי בבית האבות השוודי הוא לא הראשון וככל הנראה לא האחרון, בניסיון למציאת איזון בין רווחת הפרט לפריון המשק, בין היעילות בעבודה לשביעות רצון ממנה. ומה בישראל? לא רק נדמה לכם, אתם באמת עובדים יותר מדי – העובד הישראלי עובד בממוצע 1,858 שעות בשנה, לעומת 1,755 שעות בממוצע במדינות המשתייכות לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי - OECD. בשוודיה למשל עובדים 1,612 שעות בשנה. מספר שעות עבודה גבוה יותר מהנהוג בישראל נרשם ביוון, באיסלנד, במקסיקו ובקוריאה. בארה"ב דווחו בשנה זו 1,790 שעות בשנה, 1,482 בצרפת, ורק 1,371 שעות עבודה בגרמניה. פריון העבודה בגרמניה, אגב, גבוה ב-70% מזה שביוון, שם עובדים 2,042 שעות בשנה. ככלל, הפריון לא בהכרח עולה ככל שעובדים יותר שעות, ומדינות שבהן מספר שעות העבודה יורד, מדווחות מאז המשבר הכלכלי העולמי של 2008 על שיעור אבטלה נמוך יותר.

עבודה זה שוחק: איך מתמודדים?

בישראל לא שוקלים לעת עתה לקצר את יום העבודה, אך על השולחן הצעות נוספות, בין היתר הוספת ימי חופשה למכסה השנתית, יום חופש נוסף לבחירה באמצע השבוע, או שבוע עבודה בן ארבעה ימים עם סוף שבוע ארוך ארבע פעמים בשנה, כפי שאושר לאחרונה.

ומה בעולם? בחלק מהחברות הגדולות בעולם, מגלים גמישות מחשבתית, בלי לחכות לשינויי חקיקה; באמזון לדוגמה, השיקו לאחרונה פיילוט במהלכו כמה עשרות עובדים יעבדו 30 שעות בלבד בשבוע, בין עשר לשתיים, בימי שני עד חמישי. משתתפי הפיילוט ישתכרו אמנם 75% משכר משרה מלאה, אך יקבלו את כל ההטבות המגיעות למי שעובד במשרה מלאה. הדבר מאפשר להעסיק מגוון של אוכלוסיות, הורים, סטודנטים ובעלי מחויבויות אחרות, וגם מעביר מסר חשוב, שהחיים מחוץ למשרד - לא פחות חשובים.

בסופו של דבר בשוודיה אולי כיוונו גבוה מדי, כלומר נמוך מדי מבחינת שעות העבודה, אך עצם הניסיון הוא חשוב ומשקף מגמה. עם השנים, חייבת להימצא הנוסחה מרובה ושוחקת, לבין תנאי העסקה המיטיבים עם העובדים, מבלי לפגוע משמעותית במי שמעסיק אותם. עד אז, חברות ועובדים ינסו למצוא ביניהם את האיזון העדין, וזה לא יהיה קל.
 
 

העבודה גומרת אתכם? יש מה לעשות

שעות עבודה ממושכות גורמות לחוסר איזון באורח החיים ולעתים קרובות גורמות לשחיקה, זאת בניגוד לשעות עבודה קצרות ו/או ריבוי משימות שלא בהלימה לדרישות התפקיד או יכולות העובד, דבר שיוצר לחץ מתמשך. סיבות נוספות לשחיקה קשורות ליחסים בינאישיים, במיוחד המנהל האישי, אופי עבודה שאינו משתנה לאורך זמן, וסיבות כמו מרחק נסיעה או סביבת העבודה. עם זאת, אין ספק ששעות עבודה רבות מחריפות כל אחת מהבעיות שצוינו.

"העבודה היא המקום שאנו מבלים בו את מרבית שעות הערות שלנו", מסבירה יעל פרימק, מנהלת שירותי ניהול קריירה ב-AllJobs. "ניתן להמשיל את מערכת היחסים איתה ליחסים זוגיים. כשמזהים בעיה, כדאי להבין מה הסיבות לחוסר שביעות הרצון ולטפל בהן או להיפרד כידידים. גם ביחסי עבודה יש הרבה על הפרק, וההחלטה שתתקבל תהיה בעלת השלכות לאורך זמן. ברמה היומיומית, חלק מהגורמים לשחיקה ניתנים לטיפול מול המנהל הישיר".

עובדים: כדאי להתכונן היטב לשיחה, כי לרוב, הבקשות שלך ידרשו מהמנהל להתאמץ, לעשות שינוי או לחרוג מנהלי עבודה. במקביל יש להתכונן לניהול משא ומתן על שעות, שכר הטבות או הגדרות תפקיד חדשות וגם לאפשרות שתקבלו 'לא' בתגובה". מה עושים במקרה כזה? נשארים וחורקים שיניים או יוצאים לדרך חדשה, מחפשים בית שני חדש, אך חשוב לשים לבודד את הגורמים לשחיקה כדי לא לחזור על התבנית הבעייתית במקום העבודה הבא.
 
מנהלים: הניסוי השוודי ועבודות נוספות מדגימות כי תמריצים כמו שעות עבודה מהבית, יציאה מוקדמת פעם בשבוע ופתרונות דומים מעלים את שביעות הרצון של העובדים ואף עשויים יכולים להגביר פרודוקטיביות. חישבו האם שינוי בשעות העבודה עשוי להתאים לארגון שלכם, ככלל, ונסו להיענות בחיוב לבקשות פרטניות. עובד מרוצה ומכיר טובה הוא עובד שיש לו יותר מוטיבציה להשקיע בעבודה, ולהפך, לא תמיד שעות עבודה ארוכות מעידות על איכות העבודה.
 

הטור נכתב במקור על ידי AllJobs עבור ynet
כתבות נוספות:
שתף