האם תואר הכרחי בשביל למצוא עבודה?

במצב הקיים יש שלוש בעיות עיקריות:

1. רבים מהתארים היום הם תארים כלליים שאין בינם לבין קריירה תעסוקתית יותר מאשר חיבור קלוש. הרי תואר במנהל עסקים זה טייטל מרשים, אך מה עושים איתו בתכל'ס כשמסיימים את הלימודים.

2. כיום יש נתק בין שוק העבודה לאקדמיה. הפער הוא כפול: מצד אחד המוסדות מציעים תארים שלא נותנים יתרון אחר כך בשוק. ומן הצד השני השוק – זקוק למקצועות שהאקדמיה לא מכשירה אליהם, או לא מכשירה מספיק (כלומר מספיק אנשים, ומספיק טוב).

3. במהלך התואר סטודנטים נוטים לעבוד בעבודות "סטודנטיאליות", שמאפשרות להם גמישות ונוחות. אבל זו מלכודת דבש כיוון שהמשרות האלו לא קשורות לתחום עיסוקם, מתוגמלות נמוך, ולא מקדמות את הקריירה שלהם. בגלל הבחירה הזו, הם ממשיכים להגיע למשמרות עבודה בבתי הקפה ורשתות האופנה, גם כשכבר יש להם תואר ביד, ולא למצות את פוטנציאל ההשתכרות או את הייעוד המקצועי שלהם.

מסקר שערכנו עלו הנתונים הבאים:

* למעלה מ-57% מהמשיבים, ענו כי עבודתם כיום איננה קשורה לתחום הלימודים שלהם – כלומר הם למדו משהו אחד ועובדים במשהו אחר.

* רק 6% טענו באופן מוחלט כי מוסד לימודיהם הכין אותם כראוי ל"יום שאחרי" ולשוק העבודה

*68% מהנשאלים השיבו כי המוסד שבו למדו לא תמך בהם כלל במציאת עבודתם הראשונה כבוגרים בתחום.

* 54% העידו כי שם המוסד שבו למדו לא נתן להם יתרון בבואם לחפש עבודה.

המסקנה: הישראלים של היום אמנם משכילים יותר, אבל הם לומדים מקצועות שאין להם דרישה בשוק ורבים מהם מסיימים את הלימודים ללא שום ניסיון בפועל, ויוצאים אל שוק שאין בו מספיק משרות בתחום שלהם. מצב בעייתי כאשר המגמה בעולם התעסוקה של היום – היא להסתכל על מה האדם עשה בפועל, כלומר על הניסיון התעסוקתי שלו.

התוצאה של המצב הזה היא תחושה עמוקה של תסכול הנובע מ"זה לא מה שהבטיחו לי". בוגרי המכללות והאוניברסיטאות רוצים לעבוד, אבל פוגשים בחוץ מעסיקים שמחפשים ניסיון ומוצאים את עצמם מתחרים על משרות נחשקות, מול אלפי בוגרים נוספים שנמצאים במצב דומה לשלהם.

התשובה היא לא. האקדמיה היא זירה נהדרת למי שרוצה לרכוש ידע ולהכיר אנשים, ועבור תפקידים שדורשים הסמכה (כגון משפטים, או רפואה) היא אפילו תחנת חובה.

אבל הציפייה שתואר יבטיח עבודה הולכת ומתפוגגת במבחן המציאות, ולכן שווה לבדוק גם מסלולים חלופיים – פרקטיים יותר.

כדי שההשכלה הגבוהה תהיה יותר רלוונטית, צריך לעשות את הדברים הבאים:

1. לייצר שיח אמיתי בין שוק העבודה למוסדות ההשכלה – שיח שממנו יבינו המוסדות מהם המקצועות הנדרשים בשוק ובאילו תחומים צריך להכשיר אנשים.

2. לרענן את תכניות הלימוד – כך שיתאימו לעולם העכשווי, שכולל השתנות תמידית ומקצועות חדשים.

3. אופציה נוספת: לקבל את העובדה שהאקדמיה אינה רואה את עצמה כמקום שמכשיר צעירים לשוק התעסוקה, אלא כמוסד השכלה בלבד. במקרה כזה הסטודנטים יעשו את שיקול הדעת שלהם ויחליטו אם בכל זאת ללמוד תואר, אבל לפחות יהיה תיאום ציפיות.