מאת: עו"ד גיא קדם, מנהל פורום קניין רוחני באתר הפורומים המשפטיים, עוסק בקניין רוחני, זכויות יוצרים ודיני מחשבים.
רשת האינטרנט מאפשרת לגולשים מידה רבה של אנונימיות. אנונימיות זו מאפשרת קיומו של מתחם ניטראלי, בו דעותיהם של גולשים מוערכות לא לפי מאפייני הגולש אלא לפי תוכן הדברים עצמם. למרבה הצער, בשנים האחרונות הפך האינטרנט במובנים רבים לשטח הפקר, בו שמו הטוב של אדם אינו מוגן עוד מפני השמצות. גולשים רבים - לעיתים באופן ספונטני ומבלי להבין את ההשלכות של דבריהם - מפיצים לשון הרע במרחב הוירטואלי. מומלץ לעובדים בתחום אינטרנט ולכלל הגולשים, להכיר את דבר החוק בעניין לשון הרע באינטרנט ולהישמר.
לשון הרע באינטרנט
בתי המשפט נדרשים חדשות לבקרים לדון בסוגיית לשון הרע באינטרנט. סוגייה זו טומנת בחובה את הצורך לאזן בין חופש הביטוי של הגולשים מחד, לבין שמו הטוב של הנפגע מאידך. חופש הביטוי הוא בעל חשיבות רבה לקידום הדמוקרטיה, אך ביהמ"ש העליון כבר פסק שחופש הביטוי אינו חופש הביזוי, והזכות להשמיע אינה הזכות להשפיל (ע"א 9462/04 מורדוב נ' ידיעות אחרונות).
לאחרונה בת"א 12773/08 לביב יגאל נ' גוגל ישראל בע"מ ואח', בימ"ש השלום בת"א נדרש לשאלה האם מנוע חיפוש אחראי ללשון הרע שפורסמה במאמר שעלה בחיפוש. התובע טען, ששני פרסומים שהופיעו באתר אינטרנט מסויים ושקישור אליהם הופיע במנוע החיפוש של "גוגל", פגעו בשמו הטוב. מנגד טענה ההגנה, כי המגמה המשפטית הנוהגת היא שלא להטיל אחריות משפטית על מפעיל מנוע חיפוש בגין תוכן שלא פורסם על ידו, אלא על ידי צדדים שלישיים. הטלת אחריות על מנוע החיפוש תעמיד בסכנה את קיומו של שירות מנועי החיפוש, וכן תפגע באינטרס הציבורי להגן על חופש הביטוי.
במקרה הנ"ל ביהמ"ש העלה על נס את חופש הביטוי, דחה את התביעה וקבע, שעל מפעיל מנוע חיפוש לא חלה אחריות משפטית לבדיקת התוכן המפורסם באתרים שונים אליהם מופיע קישור. ביהמ"ש סבר, שקבלת תביעה שכזו תוביל לפגיעה קשה בשירות מנועי החיפוש, שהוא שירות חיוני לציבור, ושמטרתו לשקף באופן אמין את כל המידע המתפרסם באתרים השונים.
דבר החוק והענישה
לשון הרע מוגדרת בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965, כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם או תאגיד בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע במשרתו או בעסקו של אדם; וכן לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מינו נטייתו המינית וכו'.
סעיף 2 לחוק קובע כי פרסום לשון הרע יכול שיעשה בעל פה, בכתב, בציור ובכל אמצעי אחר. עם התפתחות האינטרנט והתקשורת האלחוטית, הוצאת הדיבה לבשה צורות חדשות. לשון הרע באינטרנט יכולה להקים לנפגע עילת תביעה אזרחית לפי סעיף 7 לחוק. סעיף 6 לחוק קובע, כי בנסיבות מסויימות לשון הרע אף עלולה להתגבש לכדי עבירה פלילית, שדינה מאסר. סעיף 7א לחוק מאפשר לבית המשפט לפסוק לנפגע פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום של עד 50,000 ₪. במידה והוכחה כוונה לפגוע ניתן אף לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 100,000 ₪.
כיצד להתמודד עם לשון הרע באינטרנט?
אם נפגעתם מלשון הרע באינטרנט, כדאי לשקול פנייה בכתב לאתר בו מופיע הפרסום הפוגע ולדרוש את הסרתו. במידה ולא הוסר התוכן הפוגע ניתן לבחון אפשרות של פנייה לביהמ"ש, בבקשה למתן צו מניעה כנגד המשך הפרסום. כמובן שקיימת אפשרות להגיש תביעה לפיצויים. בכל מקרה, לפני כל מהלך כאמור, מומלץ להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום.
מאמר זה הינו מאמר כללי ואינפורמטיבי בלבד. המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי כלשהו.
מאת: עו"ד גיא קדם, מנהל פורום קניין רוחני באתר הפורומים המשפטיים, עוסק בקניין רוחני, זכויות יוצרים ודיני מחשבים.