אם אתם עובדים באחד מאותם ארגונים בעלי סניפים או נציגים ברחבי העולם, סביר להניח שאתם מכירים או יכולים לאתר את הערוצים דרכם ניתן להגיש מועמדות לרילוקיישן בחו"ל.
לפי אריק כהן, יועץ ארגוני, מנהל חברת Provalue, העוסקת בפיתוח וייעוץ ארגוני, מידי שנה נשלחים כ- 5,000 עובדים לרילוקיישן מטעם החברות הגדולות, בעיקר בענף הטכנולוגיה, והם משוגרים לפרקי זמן של שנה עד 3 שנים. המטרות השכיחות של הרילוקיישן, מסביר כהן, הינן ביצוע פרויקט הקמה, ניהול או ליווי חברות בת, פיתוח מוצר, שיווק וכן למידה, לצורך הכשרה לתפקיד או העשרה.
בגדול, תהליך רילוקיישן מתבצע באופן מסודר וכולל הגדרת התפקיד וייעודו, סיכום התנאים איתו (בחברות מסוימות התנאים ממוסדים, במקרים אחרים הם נתונים למו"מ), הסדרת האישורים והניירת הנדרשים (לגליזציה), הסדרת ההיבטים הלוגיסטיים, הכנה לקראת השהייה בתרבות זרה והכנה נפשית שלכם ושל משפחתכם לקראת המעבר. מצד אחד, מדובר בהתנסות ייחודית. מצד שני, בפני עובדים ישראלים שנשלחו מטעם החברה לחו"ל עומדים לא מעט קשיים. כהן מסביר ש"מדובר בתהליך מורכב ורגיש. יש לזכור, שרילוקיישן הוא בעצם שינוי וכמו כל שנוי הוא טומן בחובו סיכוי ואתגר, אך מלווה בלא מעט אי וודאות וחששות לגיטימיים".
כיצד מחליטים אם לצאת לרילוקיישן?
אז נכון, אתם יודעים מה התפקיד שאתם אמורים לבצע בחו"ל ולמשך כמה זמן, אבל אתם לא יכולים לדעת בוודאות לאן התפקיד הזה ייקח אתכם לאחר מכן. גם אם תקבלו הבטחות בעל פה למה שיקרה בשובכם, נדיר לקבל התחייבות כזו בכתב. שינויים שחלו בהעדרכם, כמו גם מידת הצלחתכם בתפקיד, יהיו בעלי השפעה רבה. אין בכך כדי לומר שהשליחות בהכרח "תוקעת" את הקריירה, אלא שהיא לא במובטח מקדמת אותה.
מה עושים? ראשית כל, החליטו מה יעדי הקריירה שלכם והגדירו שלבים מעשיים. לאחר שעשיתם זאת, בררו עם המעסיק כי הנסיעה משתלבת במסלול שאתם מיעדים לעצמכם. לאחר מכן, בררו מהן הציפיות המלאות מכם בתפקיד, והגדירו עם המעסיק קריטריונים להצלחה ואי הצלחה. כדאי לדעת, ששיעורי ההצלחה של ישראלים בתפקידיהם בחו"ל הם נמוכים יחסית. מסקרי מנהלים השונים עולה כי בין 50% ל 75% מהם סבורים שהעובדים הישראלים בחו"ל אינם עומדים בציפיות. תודו, מדובר בנתון בעייתי היות ועלותכם למעסיק בחו"ל גבוהה בהרבה מעלותכם בתפקיד זהה בארץ, ולכן המשמעות של אי הצלחה בתפקיד בחו"ל עשויה להיות אחרת מאשר בארץ.
תנאי העסקה – אל תתביישו לבקש
מה שתקף לגבי חוזה העסקה בארץ תקף גם לחו"ל, ונותר לנו להתייחס לסעיפים שעושים את ההבדל. חשוב לדעת, שחוזים לתפקידים בחו"ל נוטים לכלול סעיפים רבים שעוסקים במידה מסויימת בחלק השייך יותר לחיים הפרטיים, מימונם והתחשבות בהם באופן כללי. נציין סעיפים עיקריים, ולבטח יש מעסיקים נדיבים ועובדים חכמים, שיכללו סעיפים נוספים.
א. הפסקת עבודה – כדאי לשים לב: 1. הודעה מוקדמת - הפסקת רילוקיישן אינה דומה להפסקת עבודה בארץ, ולכן שני הצדדים עשויים לדרוש תקופת הודעה מוקדמת ארוכה במידה והצד האחר מבקש לסיים את ההתקשרות לפני תום תקופת החוזה. זה יכול מאוד להכביד עליכם אם השהות בחו"ל כרוכה באי נעימות קשה, ובעיקר אם מדובר בבעיה משפחתית. מאידך, אם פוטרתם, והמשפחה שלכם ממוקמת היטב במקומות עבודה ובתי ספר, לא תשמחו לעזוב הכל בהתראה קצרה. 2. חזרה לארץ – יש מעסיקים הדורשים כי העובד והנלווים לו ישובו לארץ תוך פרק זמן מוגדר מסיום תקופת החוזה. 3. חוקי המקום – בארץ, יחסית לאירופה נניח, פשוט יותר לפטר עובד. אם המעסיק שלכם בחו"ל הוא חברה מקומית הוא כפוף לחוקי המקום. בררו אותם, אולי החוקים לטובתכם, ואל תבנו על המעסיק שיעדכן אתכם.
ב. דיור – נהוג כי המעסיק מממן (כתוספת לשכר או כתשלום ישיר) את עלות הדיור בחו"ל, או רובה. במקומות רבים עלות הדיור מרקיעה שחקים (ערים מרכזיות בארה"ב, אירופה, יפן וכו') וכדאי שתבררו בדיוק מה אתם מקבלים מהמעסיק ומה ניתן להשיג בסכום הזה.
ג. בריאות – בארץ כולנו מכוסים על פי חוק, ולכן מקובל כי המעסיק מממן ביטוח בריאות בחו"ל לעובד ולבני משפחתו הנילווים, המקנה תנאים זהים לפחות למה שכלול בסל הבריאות, ובדרך כלל גם של הביטוחים המשלימים של הקופות.
ד. חינוך – כנראה שלא תרצו להשתמש בשירותי מערכת החינוך הציבורית בחו"ל, ותעדיפו לשלוח את ילדיכם לבתי ספר יהודיים (היכן שיש), אמריקאים או מסגרת פרטית אחרת. מדובר בעלויות גבוהות. בררו מה אפשרויות החינוך המועדפות עליכם בארץ היעד וודאו שיכוסו ע"י המעסיק. גם במערכות קמצניות יחסית נהוג כי עלויות החינוך של ילדים מעל גיל 3 (אז חל חוק חינוך חובה חינם בארץ) נופלות על המעסיק.
ה. חופשות – 1. מרבית העולם אינו חוגג את חגי היהודים. אם אתם עובדים בגוף שרובו אינו יהודי או ישראלי, והחגים חשובים לכם, רצוי להגדיר מראש בחוזה את חגי היהודים כימי שבתון נוספים.
2. נהוג כי מעבר לתקופת העסקה מסוימת המעסיק מממן "חופשת מולדת" – כרטיסי טיסה לארץ עבור העובד ובני משפחתו הנלווים.
ו. מטלות ועלויות הקשורות במעבר – גם דברים הנראים לכם מובנים מאליהם צריכים להופיע בחוזה. כרטיסי טיסה, ויזות ואישורי עבודה (לכל מי שצריך ולא רק לעובד), שילוח חפציכם בקונטיינר לחו"ל, שהות במלון עד הגעת חפציכם והתמקמות בבית קבוע.
ז. סעיפים ייחודיים לארץ היעד – חשוב לשוחח עם ישראלים בארץ היעד ולברר פרטים שיתכן שלא ידעתם או לא חשבתם עליהם מראש. קשיים בהמרת מטבע זר, אבטחה, הסעות מיוחדות וכדומה. זה עשוי להראות מוזר או קטנוני, אבל אלה דברים שיקשו על ההסתגלות וימררו את חייכם. דאגו לטיפול מתאים של המעסיק או לשווה ערך בכסף.
קשר טוב עם המולדת – התארגנויות מול הרשויות
לפני הנסיעה, הראש כבר בחו"ל, אתם עסוקים בלדאוג למה שיקרה שם. בכל זאת, כדאי להקדיש מחשבה גם לגופים מהם אתם מקבלים שירותים בארץ, ובעיקר רשויות הפועלות מכח חוק. אם אתם מתכננים לשוב ולהתגורר בארץ זה חשוב במיוחד. האמת, גם אם אתם מתוכנתים לכיוון אחד, ונראה לכם שחייזרים ישוטו בירקון לפני שתשובו להיות פה (בעצם, אולי זה כבר קורה), כדאי להשאיר את האופציה פתוחה ו"לגמור את זה יפה". ומה זה אומר?
1. ביטוח לאומי – כל המידע החיוני עבור תושב ישראלי היוצא לחו"ל מצוי באיגרת שמפרסם ביטוח לאומי. בקצרה - תקנות ביטוח לאומי דורשות כי ישראלי השוהה בחו"ל לתקופה ממושכת יסדיר את ענייניו לתקופת השהות. ה"עניינים" כרוכים בתשלום, כשהמינימום עבור מי שאינו עובד הנם 132 ₪ לחודש. נכון, מעצבן לשלם תמורת כלום שירות, אולם זו הדרך הזולה ביותר לשמר את זכויותיכם, ולמי שמתכנן להגיע לביקורים – לקבל שירותי בריאות במהלך שהותכם. החלופות פחות טובות: מי שלא משלם לא יהיה זכאי לשירותים רפואיים למשך תקופת המתנה הקבועה בחוק, שהיא בהתאם למשך ההיעדרות, ונעה בין חודשיים (המינימום) לשנתיים. במקרה כזה מתבטלת החברות שלכם בקופת החולים, ונסגר גם חשבון הביטוח המשלים שלכם (כולל אבדן ותק!) עוד אופציה היא לשלם רטרואקטיבית לפני השיבה ארצה, אבל מדובר בסכום גבוה בהרבה.
2. ביטוח בריאות – חשוב במיוחד למי שהחליט שלא לשלם לביטוח לאומי (למשל, מי שהחליט לוותר על מעמדו כתושב המדינה משיקולי מס או אחר). למה חשוב? כמו שאמרו אבותינו מפולניה – עם בריאות לא משחקים. יש עוד אופציות לקבלת שירותי בריאות בביקורי מולדת או בתקופת ההמתנה הקבועה בחוק: א. רכישת ביטוח רפואי כגון DavidShield. ב. ביטוח יעודי לישראלים השוהים בחו"ל ע"י אחת מקופות החולים: "מכבי דרכונאים" ו"משלים לתושב חו"ל" מאפשרים קבלת שירותים דרך הקופה, כמעט כרגיל (יש כמה סייגים). לא להתבלבל עם ביטוחי חו"ל השונים של הקופות, המיועדים לכסות את צרכי הבריאות כשאתם מחוץ למדינה.
3. ביטוחים משלימים וביטוח חיים – קופת חולים, ביטוח משלים ביטוח בריאות פרטי, ביטוח חיים או ביטוח מנהלים: כדי לשמור על הוותק צריך להישמר רצף תשלומים, כאילו אתם חיים כאן. צרו קשר עם כל אותם נותני שירותים טרם נסיעתכם, ודאו שברשותם אמצעי תשלום שימשיך לשלם גם בהעדרכם ומסרו כתובת חלופית למשלוח דואר.
4. מס הכנסה – תושב ישראל חייב בתשלום מס על כל הכנסותיו, גם כאלה שאינן ניתנות בארץ. כתושב ישראל נחשב מי ש"מרכז החיים" שלו בארץ, ששהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר או שהה בישראל בשנת המס לפחות 30 יום וסך כל תקופת שהייתו בישראל באותה שנת מס ובשנתיים שקדמו לה הוא לפחות 425 ימים. ב"מרכז החיים" הכוונה היא לא לאיפה מעבירים את רוב הזמן אלא יותר לנושא של מכלול קשרים, בעלות על בית ונכסים אחרים וכדומה. בקיצור, כנראה שבמהלך תקופת השליחות תענו על הקריטריונים הנ"ל ותמצאו מתאימים להעשיר את קופת המדינה ולכן תצטרכו למלא דוח ולשלם מס. המלצתנו החמה – התייעצו במומחה לנושא.
ומה עם המשפחה? טוב ששאלתם
הגורם החשוב ביותר בתרומתו להצלחת השליחות נותר בדרך כלל מחוץ לתהליך המיון, או מהווה רק חלק זניח ממנו. מדובר כמובן במשפחתו של העובד. סיגל, אשת שליח בניו יורק ציפתה לנסיעה בקוצר רוח. עם שני ילדים זו לא בדיוק העיר של קארי בראדשו אבל בכל זאת. בפועל החיים בעיר היו רחוקים מהפנטזיה. בעלה עבד שעות ארוכות ויצא לנסיעות עבודה ממושכות, הגן הסתיים בשעות הצהריים המוקדמות ולא היו לה לא עזרה ולא חברות. חודשיים לאחר ההגעה היא חזרה לארץ. נורית, שליחה למדינה סקנדינבית, התקשתה להצליח בתפקידה. אהוד, בעלה, סבל מאוד מהחורף הקשה, לא יצא מהבית וישן מרבית שעות היום. לאחר מספר חודשים הוא חזר ארצה והיא ויתרה על התפקיד ושבה אחריו.
מה אפשר ללמוד מזה? קודם כל, שההתאקלמות של המשפחה אינה דבר מובן מאליו, ולא משהו שכדאי להשאיר לבן או בת הזוג להתמודד איתו לבד כשאת/ה שקוע בעבודה החדשה. כ 35% - 50% מכלל השליחים אינם מסיימים את מלוא תקופת החוזה בגלל בעיות הסתגלות משפחתיות. קושי חברתי של הילדים, תסכול של בן זוג, פערים תרבותיים כגון שפה, אוכל וקודים חברתיים, יכולים להכשיל את השליחות גם אם השליח עצמו מצליח בעבודתו. שביעות הרצון של משפחת השליח היא אינטרס גם של המעסיק. יותר ויותר ארגונים ומוסדות למדו (בדרך הקשה) כי הצורך בהכנת המשפחה לשליחות חשוב לא פחות מההכנה המקצועית של העובד.
נסיעת מבחן
מה עוד אפשר לעשות? לבקש "נסיעת מבחן" לאזור השליחות, לבדוק אם לדעתכם תיהנו לחיות במקום ולברר אפשרויות במקום. סייעו במציאת עבודה לבן הזוג – מלבד התוספת להכנסה מדובר בתעסוקה ותכלית, מקום מפגש והכרות עם אנשים. כמובן בקשו כי החברה תחבר אתכם עוד לפני הנסיעה לשליחים אחרים במקום, שמהווים מקור טוב לאינפורמציה והזדמנות לקשירת קשרים (גם שיחה עם מי שהיה וחזר עוזרת). כשיש ילדים כדאי לבחור לגור בשכונה שיש בה ילדים ומקומות מתאימים לילדים כגון גינות, משחקיות וחוגים. בררו היכן מתגוררים ריכוזים של ישראלים ושקלו את האפשרות לגור שם, בשביל החברה והעזרה ההדדית. למי שחושב שהנסיעה היא הזדמנות לברוח קצת מהישראלים ומהעברית, בואו נדבר שוב כשתחזרו...
כיצד יוצרים קורות חיים מתאימים לרילוקיישן? יוצרים קורות חיים מקצועיים באנגלית!