מאת יוגב גולדיס
-
"שילוב בעלי מוגבלויות" נאמר מכל עבר. זה נחמד, חשוב וערכי אבל באיזשהו מקום – מורכב מדי. דורש המון התאמות. שיפורים, שיפוצים, הדרכות... יש האומרים "בלאגן שלם". בום. בדיוק במקום הזה זה פגש אותי.
בתור חובב שפות מושבע למדתי את שפת הסימנים של החירשים בישראל. שפה שמלאה בהבעות פנים, שפת גוף, תנועות ידיים מוגזמות. והנה נגלה אליי עולם מופלא של דממה.
קהילת החירשים בישראל מונה כ-10,000 חירשים ועוד כ- ,500,000 כבדי שמיעה - זה המון. הרמתי את הכפפה. רציתי לשבור קירות עבים בתפיסות האנשים, ולשלב בעלי מוגבלויות בחברה. זכיתי להסכמה של ההנהלה ויצאתי לדרך. פניתי ל-AllJobs, לחברים בקהילת החירשים ולמקומות נוספים ולבסוף קיבלתי המלצה על עידן, בחור חירש מלידה, בן 21 עם מוטיבציה בשמיים שרק מחכה להזדמנות הראשונה להשתלב בשוק התעסוקה.
-
איך קובעים עם מועמד בלי ראיון טלפוני? (או: כך קבעתי ראיון בהודעות טקסט)-
לא אשקר - חששתי מאוד בהתחלה. אבל התעלמתי מהמחשבות ושלחתי לו הודעת SMS: "היי עידן, שמי יוגב, אני מחברת איסתא, וקיבלתי את השם והטלפון שלך הבנתי שאתה מחפש עבודה. יש לי תפקיד להציע לך, אצלי במחלקת משאבי אנוש, בתפקיד אדמיניסטרטיבי. לפני כן אשמח לשאול אותך מספר שאלות".
הוא הגיע לשם ראיון, צלצל בפעמון הדלת, ואני לחצתי על הזמזם. לא הבנתי למה הוא לא נכנס. אח"כ נפל לי האסימון שהוא לא שומע את צפצוף הזמזם. צחקתי בליבי ופתחתי לו את הדלת. בחור חביב וחייכן התיישב מולי. נרגש ומלא רצון להצליח. התרגשתי לא פחות. הוא אמר לי שהוא יודע לקרוא שפתיים כך שאם אדבר קצת לאט ואדגיש את האותיות הוא יבין אותי. כך עשיתי. התרשמתי ממנו מאוד, והחלטתי לקבל אותו לעבודה.
-
והנה הגיע היום הראשון, ואיתו המחשבות המציקות: איך אני עכשיו מלמד אותו לעבוד על המערכת הממוחשבת לניהול עובדים? איך אני מדבר איתו על מונחים מקצועיים? איך להכיר לו את האנשים במחלקה? איך האנשים פה יגיבו?. לבטים וחששות הציפו אותי. אולי הלכתי על משהו שלא אוכל לממש אותו?
אין ספק, היינו חייבים לעשות מספר התאמות, אך זה היה קל משחשבתי: כל פעולה במערכת הוסברה לאט, גם הייתי כותב לו (מקליד בקובץ WORD פתוח). אח"כ הוא עשה אחריי וכך ווידאתי שהבין אותי. כל עובד אחר שנכנס למחלקה התבקש לדבר בצורה ברורה ולאט. העובדים התבקשו להיות זמינים במיילים ועירניים לפניות ממנו. לשמחתי כולם שיתפו פעולה וגילו אמפתיה וחיבה רבה לעניין. -
מסקנה? לפעמים משתלם להתגבר על הפחדים
-
ההחלטה שלי התגלה (למרבה השמחה) כנכונה. עידן עובד מצוין. הוא מגיע בזמן לעבודה, מרוכז מאוד בעבודה על המחשב ודעתו לא מוסחת מכל רעש במחלקה. הוא מצליח לרדת לפרטים ולעבוד בצורה שיטתית ויסודית. לאחר תקופה, האתגר האמיתי היה לשלב אותו במחלקה אחרת, יחד עם אנשים שלא מכירים, בתפקיד אחר שמצריך ידע בתיירות ובמערכות מיוחדות. וכך היה: שילבנו את עידן במוקד התפעול הטלפוני של איסתא.
-
כיום כשנכנסים למוקד, רואים את העובדות משוחחות איתו על הא ודא, בשקט רב. במקביל, יתר העובדים החלו ללמוד לאט לאט מילים בשפת הסימנים, שהתגלתה כפשוטה מאוד להבנה ולמידה, והוא הפך למקור לגאווה עבור עובדים רבים בחברה. הוא עובד על מספר מערכות, מתכתב עם לקוחות איסתא במייל ובוואטסאפ ומודיע להם על שינויים בטיסות ומפיק דו"חות שונים בנוגע לטיסות הקרובות. אני גאה בו וכמובן בעובדים ובהנהלת החברה ששמרו כולם על ראש פתוח ועשו מאמץ כל אחד בחלקתו הפרטית כדי להיות נגיש יותר.
-
לשמחתי, גיליתי שעם קצת נחישות, נכונות והמון מודעות – אפשר לעשות פלאים. אני שמח לעבוד בחברה שפורצת גבולות ובכל פעם מנפצת את המחסומים. נשים, מבוגרים, חסרי ניסיון, ועכשיו - גם בעלי מוגבלויות.
יוגב גולדיס הוא מגייס העובדים של קבוצת איסתא
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקהילת מנהלי הגיוס שלנו בלינקדאין!