זכות התאגדות בהייטק

גם עובדים המשתכרים משכורות גבוהות הבינו שכדאי להם להתאגד בכדי לייצר כוח קולקטיבי על מנת לשפר את מעמדם במשא ומתן על תנאי עבודתם. המדריך לחופש ההתאגדות.

מאת: עו"ד שי בן נתן, מנהל פורום דיני עבודה באתר הפורומים המשפטיים

לאחרונה התבשרנו על הקמת התאחדות עובדי תעשיות העילית בישראל- שם קוד להתארגנות עובדי הייטק, ביוטק, קלינטק וכיוב' שהתאגדו במטרה "לקבל מידע זמין בדבר זכויותיהם ואפשרויותיהם במקום העבודה, לקבל מענה ותמיכה משפטית ו/או אחרת לבעיותיהם כעובדים בתעשייה זו, לעודד את קידום התעשייה ואת העובד במרכזה ולקדם את מכלול הצרכים של עובדי תעשיות העילית בישראל בכל המסגרות הקיימות". ככל הנראה גם העובדים המשתכרים את המשכורות הגבוהות במדינת ישראל הגיעו לידי מסקנה כי לא לעולם חוסן וכי עליהם להתאגד בכדי לייצר כוח קולקטיבי על מנת לשפר את מעמדם במשא ומתן על תנאי עבודתם.


זכות ההתאגדות ומעמדה החוקי
זכות ההתאגדות הינה זכותו של אדם לחבור לקולקטיב לשם הגשמת יעדים משותפים, דהיינו, זכותו של האדם לקדם את האינטרסים שלו באמצעות התארגנות קבוצתית. הבטחת הזכות לחופש ההתאגדות מסייעת לעובד לשמור על האינטרסים שלו ולהגשים את צרכיו, את נטיותיו ואת שאיפותיו וכן לצמצם אי השוויון ביחסי הכוחות בינו לבין המעביד, לצמצם את הפערים בכוח המיקוח שלו אל מול המעסיק וכן למנוע עליונות כוחנית של המעסיק. הזכות להתאגד כוללת את הזכות להתארגן, הזכות לנהל
משא ומתן קיבוצי וכן את חופש השביתה.

בניגוד למספר מדינות בהן זכתה זכות ההתאגדות להגנה חוקתית, זכות ההתאגדות אינה מעוגנת בישראל בחקיקת יסוד, אך היא הוכרה בבתי המשפט כזכות אדם הלכתית הראויה להגנה. בית המשפט העליון הכיר בזכות ההתאגדות כבעל מעמד נורמטיבי חוקתי-על חוקי וכי זכות זו כוללת בחובה את זכותם של עובדים ומעבידים "להתארגן", כלומר להקים ארגוני עובדים ומעבידים. החוק עצמו מתייחס באופן עקיף לזכות להתאגד, בין השאר בהכירו במעמד ארגון העובדים ובהסמכתו של זה למלא תפקידים מסוימים. כך, למשל, בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 ובחוק יישוב סכסוכי עבודה התשי"ז-1957. מלבד זאת נעשו בישראל מספר ניסיונות לעגן את זכות ההתאגדות כזכות יסוד. הצעות חוקי יסוד הוגשו פעמים רבות על ידי חברי כנסת שונים במהלך כנסות שונות, ללא הצלחה.


איגודים מקצועיים
האיגודים המרכזיים הקיימים היום לשם שמירת זכויותיהם של עובדים מתחלקים לשניים: ארגונים כלליים וארגונים המיועדים לייצוג עובדים ממגזר ספציפי. בראשונים ניתן למצוא את הסתדרות העובדים הכללית החדשה, את הסתדרות העובדים הלאומית, הסתדרות הפועל המזרחי ועוד, ובשניים ניתן למצוא את ההסתדרות הרפואית בישראל, ארגון המורים העל יסודיים, הסתדרות המורים, ארגון הסגל הבכיר באוניברסיטאות ועוד.


חופש ההתארגנות ועולם ההייטק
ענפי הייטק שונים, אשר תנאי עבודתם של רוב ככל עובדיהם הוסדרו ומוסדרים בהסכמי עבודה אישיים (אשר תנאיהם טובים בהרבה מרוב המועסקים במשק), אינם ענפים אשר עובדיהם הצטרפו באופן מסורתי תחת קורת גג משותפת לארגון עובדים כללי או ספציפי. כמו בעבר גם כיום מרבית העובדים בענפי הייטק שונים אינם חברים באיגוד מקצועי ואינם מכוסים בהסכם קיבוצי. עובדים בענפים אלו שרצו להבטיח את זכויותיהם הצטרפו להסתדרות כיחידים או כקבוצות קטנות ואולם כיום, לאור המשבר הכלכלי שפגע בעיקר בעובדים בענפים אלו, ניכרת התעוררות והבנה כי התאגדות עובדים ספציפית לענפי הייטק תוכל להביא להישגים משמעותיים גם בענפים "סוליסטים" אלו. ימים יגידו האם המשבר הכלכלי ששינה את דפוסי החשיבה המקובעים בענפים אלו הביא לשינוי אמיתי בכוחם של העובדים.

מאת: עו"ד שי בן נתן, מנהל פורום דיני עבודה באתר הפורומים המשפטיים, הכולל פורומים משפטיים בקשת רחבה של נושאים: דיני עבודה, ביטוח לאומי, נזיקין, רשלנות רפואית ועוד.

לכתבה שכר הייטק - להיות עם יד על הדופק לגבי השכר העדכני בשוק 

לעמוד ראשי דרושים הייטק

שתף