עולם העבודה - מאמרים » מדור קריירה » תקועים בארץ זרה: "הספיק לנו, רוצים לחזור הביתה"

תקועים בארץ זרה: "הספיק לנו, רוצים לחזור הביתה"

ישראלים אקדמאים רבים מקבלים הצעה מפתה לעבוד ולהתגורר בחו"ל ועוזבים את הארץ. אך מה קורה כאשר "שנה שנתיים" הופכות לחמש שנים ואפילו לעשור?

מאת: נטלי ברון, מנהלת תוכן בנושא עבודה וקריירה

כששואלים ישראלי ממוצע אם הוא מוכן לעשות רילוקיישן, הוא כתגובה עשוי פשוט לארוז את המזוודות. ואם יספרו לו על מישהו שקיבל הצעה לעבוד בניו יורק, הקנאה בכלל תהיה בולטת. כי בשבילנו, הישראלים, מי שהפליג אל מעבר לים, נחשב כמי שהצליח בחיים. וזה לא משנה כמה ציונים נהיה. עבודה בחו"ל תמיד תיראה לנו כמשהו טוב יותר, גדול יותר ולפיכך גם נחשק יותר, ממה שיש לארץ הקטנה שלנו להציע.

ישראלי/ת אקדמאי/ת בחו"ל? התוכנית להשבת אקדמאים מסייעת לך לשוב לארץ

חולמים על רילוקיישן, אבל עם דד ליין

למרות החלום לעבוד ולגור בחו"ל, ישראלים רבים מביעים רק מוכנות חלקית לעזיבה מוחלטת. בעצם, רובנו רוצים לעשות סיבוב ולחזור הביתה: אחרי שחסכנו כמה ג'ובות, ראינו עולם, ובשאיפה  - שבנו לארץ עם מספיק כסף כדי לקנות דירה עם משכנתא פחות חונקת.

הנה סקר שערכנו וממחיש את הרצון, ואת הקוץ שבו:

אקדמאים רבים שנחלו הצלחה בחו"ל, רוצים לשוב לארץ לאחר תקופה של מספר שנים. אחד מהם הוא יניב גל, חוקר באוניברסיטה שעובד וחי מזה 8 שנים בבריסבן, אוסטרליה. גל,  בן 42, נשוי ואב לשניים, שוקל ברצינות לסיים את התקופה היפה של החיים על אדמה זרה ולשוב לארץ. כחוקר באוניברסיטה, המעבר למדינה זרה עזר לו להשלים דוקטורט ופוסט - דוקטורט בצורה נוחה, תוך כדי גידול הילדים ובילוי זמן איכות עם המשפחה. "היכולת להשלים לימודי דוקטורט במשרה מלאה ולקבל מלגת קיום הגונה, היה פקטור חשוב בהחלטה שלי להגר. בנוסף, באוסטרליה התקבלתי בזרועות פתוחות לאוניברסיטת קווינסלנד, שנמצאת ברשימת מאה האוניברסיטאות המובילות בעולם. במהלך לימודי הדוקטורט זכיתי במלגת קיום ממשלתית ותמיכה כספית נוספת ממענקי מחקר, שאפשרו לי להקדיש את מירב זמני למחקר ולהימנע מעבודות מזדמנות. לאחר הדוקטורט החלטנו להישאר באוסטרליה בגלל הזדמנויות מקצועיות, ובגלל איכות החיים הגבוהה שמאפשרת לגדל משפחה בסביבה בטוחה ונוחה."

בימים שבהם אנשים זועקים את הסיסמה "צדק חברתי", ספק אם יניב היה מצליח לסיים את הדוקטורט ברווחה כלכלית ומצליח להקדיש זמן לחיי המשפחה במידה והיה נשאר בישראל. אז מה גורם לאדם שעל פי כל הפרמטרים "עשה את זה" בחו"ל, לרצות לחזור לארץ? גל מסביר כי לא הכל ורוד: "ההשתלבות בתרבות המקומית דורשת מאמץ והקרבה בגלל השוני התרבותי בין ישראל, בה גדלנו, לאוסטרליה. היכולת "להרגיש שייך" דורשת זמן רב של לימוד ואימון עצמי ואינה טבעית כמו במדינה בה גדלת. מבחינה מקצועית, נפח ההזדמנויות בשוק הפרטי בתחום ההתמחות שלי קטן משמעותית מאשר בישראל, בעיקר בגלל הנפח הקטן יותר של שוק ההייטק".

יחד עם הקשיים, הוא מונה את הדברים שגורמים לו לרצות לשוב לישראל: "קודם כל המשפחה המורחבת וחברי ילדות שנשארו בישראל. בנוסף, מגוון הזדמנויות גדול, המקצועיות בשוק ההייטק הפרטי, והקשר התרבותי-רגשי למדינה בה גדלתי וחונכתי ובשבילה נלחמתי".


יניב ומשפחתו - בריסבן, אוסטרליה

"מחכים להזדמנות לחזור לארץ"

בדומה להחלטה לעזוב את הארץ, גם השיבה הנה אינה פשוטה בכלל. לפעמים היא עשויה להיות מסובכת יותר מההחלטה להגר, מכיוון שכשאנשים עוזבים את הארץ, הם בדרך כלל יודעים לאן מועדות פניהם, ועבור מה - משרה מוגדרת, או לימודים. אבל איך מוצאים עבודה בישראל אחרי שכבר התמקמנו היטב באוסטרליה, ארה"ב או אירופה?

לראשונה, ומתוך מודעות לסוגיה של ישראלים שמתגוררים מעבר לים ומעוניינים לחזור, אך לא עושים זאת בגלל המורכבות הכרוכה בכך - הקימה הממשלה תכנית ייעודית ומקיפה להשבת אקדמאים. התוכנית, שפועלת בשיתוף של מספר משרדי ממשלה, מפעילה אתר אינטרנט אינפורמטיבי. היא מבוססת על אסטרטגיה ארוכת טווח המבינה שכדי להחזיר הביתה את האקדמאים הישראלים יש לסייע במענה על צרכים נוספים.

ד"ר נורית איל, ראש התוכנית להשבת אקדמאים, מפרטת: "לנגד עינינו עומדות כל סוגיות ההתאקלמות: צרכי תעסוקה וקריירה, בעיות לוגיסטיות ובירוקרטיות ומורכבות קליטת התא המשפחתי כולו בארץ."

למה שישראלים עם קריירה מוצלחת ירצו לחזור לארץ?

"האקדמאים הישראלים אכן מצטרפים למגמת הגירה עולמית של אנשים משכילים, מוכשרים ומובילים בתחומיהם, שנודדים בעקבות קריירה אקדמית או עסקית. אנו בתכנית מאמינים כי שהותו של האקדמאי בחו"ל תורמת רבות לצבירת ידע וניסיון, החשובים עבור המשק והאקדמיה הישראליים. עם זאת, לאחר רכישת הניסיון, הידע והמיומנויות בחו"ל, יש גם סיבות מצוינות לחזור ולהשתקע בישראל: ישראל היא מרכז יזמות ומחקר חשוב וזה מתבטא בקהילת סטארט-אפ שוקקת ופורחת, במרכזי מחקר ובשיתופי פעולה בינלאומיים רבים בתחומי האקדמיה, התעשייה וההיי-טק. יש אווירה של עשייה והתלהבות, שמתגמלת לא פחות מהמשכורת החודשית."

איך אתם עוזרים לאנשים לחזור לארץ לאחר שהות ממושכת בחו"ל?

אחד החסמים הגדולים בו מטפלת התכנית, הוא הקושי במציאת עבודה מרחוק. זאת מכיוון שלעיתים רבות, אי הודאות לגבי תעסוקה בארץ, בשילוב תנאי תעסוקה נוחים במשרה הקיימת בחו"ל, הם שמעכבים ואף מונעים את החזרה לארץ. התכנית מצמידה לכל נרשם מתאם קשר אישי, שמלווה אותו לאורך כל תהליך החזרה. אנו דואגים להניח את קורות החיים של האקדמאי הישראלי על שולחנו של מנהל ההשמה הרלוונטי ולקבל ממנו תשובות. במידה שישנה התאמה, אנו מנסים לאפשר את תחילת תהליך המיון גם מרחוק - עד כדי סיוע במימון כרטיסי טיסה לראיונות עבודה.

כמו כן, אנו נמצאים בקשר ישיר עם בכירים במשרד העלייה והקליטה, ביטוח לאומי, צה"ל, משרד החינוך, קופות החולים וגופים נוספים. למעשה, כולם נרתמו לסייע לאקדמאים החוזרים והם מאפשרים לקבל חלק ניכר מהמידע עוד לפני ההגעה לארץ. משתתפי התכנית שנתקלו בבעיה, או זקוקים למידע נוסף, מוזמנים תמיד לפנות אלינו ואנו ננסה לסייע. בנוסף, אנו מהווים גורם מגשר ומדווחים לישראלים שגרים בחו"ל על הנעשה בארץ בתחומים הרלוונטיים להם. את הגישה למידע אפשר לקבל בערוצים נוספים שלנו, כגון: עמוד הפייסבוק של התכנית, ובכנסים שאנחנו מארגנים במרכזי קהילות ישראליות בחו"ל. בנוסף, אנחנו מתכוונים לפתוח בקרוב סדנאות הכנה לקליטה תעסוקתית ומשפחתית בארץ ושוקדים על פיתוח כלים נוספים."

רוצים לחזור - במספרים

התכנית הלאומית להשבת אקדמאים פונה לכל אקדמאי, בעל תואר ראשון ומעלה, המעוניין להשתלב בתעשייה ובאקדמיה הישראלית. ההיענות גבוהה. ד"ר נורית איל מספרת שלמרות שהתוכנית קיימת רק חודשים ספורים, כבר רשומים אליה כ-3,700 אקדמאים במקצועות שונים, ביניהם כ-78% חיים בארה"ב 8% בקנדה, 5% באנגליה, והיתר בפריסה על פני רוב המדינות המפותחות. כמו כן, 41% מהם בעלי תואר שני, 35% בעלי תואר שלישי (דוקטורט) ו-2% מהם בעלי תואר ברפואה. 52% אחוז עוסקים במקצועות התקשורת, מדעים מדויקים ומדעי המחשב, 16% במדעי החיים והיתר במדעי החברה והרוח.

אחרי הכל, האם באמת היה שווה לחזור לארץ?

בין הנעזרים בתוכנית להשבת אקדמאים, אפשר למצוא את דניאל שוורץ (שם בדוי). דניאל הוא דוגמא לישראלי שהצליח להתקדם מקצועית בחו"ל וחזר לארץ כשהוא נהנה מהיתרונות המקצועיים שהעניקה לו החוויה. שוורץ, שבחר להתראיין בשם בדוי מכיוון שעיסוקו בארץ רגיש, נסע עם אשתו לפני 5 שנים לארה"ב. הוא התקבל ללימודי דוקטורט והחליט ללכת על זה. "רצינו להתנסות במגורים בחו"ל, לחוות תרבות אחרת ולפתוח קצת את הראש. בנוסף, חשבנו שזה ישפר לנו את הזוגיות."

מבחינתו, החוויה היתה חיובית מאוד - במיוחד מבחינה מקצועית "צברתי המון חוויות שלא הייתי צובר בארץ. הכרתי לעומק תרבות אחרת, דבר שגם מועיל ברמה המקצועית כשחוזרים לארץ. יצא לנו לטייל המון ולהירגע מהלחץ התמידי שקיים בישראל. הכרנו המון אנשים ויצרנו הרבה קשרים חבריים. מבחינה מקצועית, ללמוד תרבויות ארגוניות ששונות מהקיים בארץ, זה דבר מאוד חיובי שעוזר להבין את היתרונות והחסרונות בשתי השיטות. בפן האישי, העבודה שם עזרה לי להשיג משרה טובה בארץ, שלולא התקופה שלי בחו"ל והניסיון שצברתי שם, בתעשייה שלא קיימת בארץ כמעט, לא הייתי מצליח."

אך גם דניאל, שעבר בחו"ל חוויה טובה ומועילה, החליט, בדומה לישראלים רבים, לסכם את הטיול ולשוב הביתה: "אנחנו לא אמריקאים ולעולם לא נהיה. תמיד נהיה זרים. במבטא, בדרך המחשבה, בצורת ההתנהלות ובתקשורת עם אנשים. קשרי החברות בארה"ב מרוחקים יותר ממה שרצינו ורמת הפשע שם חמורה יותר. הגורם העיקרי לרצון לשוב לארץ הוא חד משמעית - לחזור להיות בבית, עם המשפחה והחברים, במקום בו אני מכיר ויודע איך דברים מתנהלים ומה אנשים חושבים. מקום שבו אפשר להגיד מה שחושבים בלי להיות מנומס, ואולי הכי חשוב - לא רצינו לגדל ילדה אמריקאית שלא מכירה את המשפחה שלה ולא מכירה את התרבות שלה ואת הרקע שממנו היא באה."

חושבים לחזור לארץ בעתיד הקרוב או הרחוק? מעוניינים במידע או בסיוע? הירשמו לתכנית

 

שתף