מאת: בתיה וייסמן, מנהלת תוכן – גיוס עובדים
תשאלו את המגייס הממוצע מהו אחד הדברים שיותר מרשימים אותו אצל המועמד, וכנראה שאחת התשובות הבולטות שלו, לצד "ניסיון מקצועי עשיר" ו"השכלה אקדמית" - תהיה "יציבות תעסוקתית".
ואכן, מגייסים מעניקים עדיפות מובהקת למועמד אשר נוהג לעבוד פרק זמן ממושך באותו מקום מאשר מועמד אשר נוהג "לקפוץ" ממקום למקום בפרקי זמן קצרים – כלומר שנה או פחות.
עובד לטווח קצר? לא משקיע בו לטווח ארוך
הסיבות לנטייה זו הנן ברורות. אף מגייס אינו מעוניין להשקיע זמן וכסף בגיוס של עובד חדש אשר יעזוב את מקום העבודה חיש מהר. חלקם גם חושדים שרצף שכזה מרמז על כשלים בתפקודו המקצועי של המועמד. פרשנות נוספת שלהם לתופעה היא שהוא סובל מחוסר יציבות מקצועי, המתבטא גם בחוסר לויאליות ויכולת להתחייב באמת למקום העבודה.
קופצים בין עבודות כדי להגיע למקום הנכון
מחליפים עבודות בתדירות גבוהה? שווה לתת להם צ'אנס
אך על אף שהחששות לגביהם מובנים בהחלט - האם פסילה אוטומטית של מועמדים "קופצניים" היא גישה נכונה בימינו? הנה כמה נקודות למחשבה מדוע כדאי בכל זאת לתת להם צ'אנס:
1. כי הם ממש לא יוצאי דופן בנוף העבודה של ימינו
אבי הוא פנסיונר של בתי זיקוק לנפט, אשר עבד 37 (!) שנים במקום עבודה אחד ויחיד. מדוע נשאר שם כל כך הרבה זמן, למרות שזו לא עבודת חלומותיו? לדבריו, הוא לא חיפש הרפתקאות ואתגרים. הייתה לו משפחה לפרנס, ומבחינתו זה עמד בראש סדר העדיפויות.
אך המנטאליות התעסוקתית של העובדים החדשים שונה בתכלית מזו שמתאר אבי, והם לא חוששים להחליף מקום עבודה כדי להגיע לאושר המיוחל. 37 שנים באותו מקום עבודה, בימינו? נדיר מאוד. העובד הממוצע של תקופתנו מחליף עבודה כל שנתיים - וזאת במקרה הטוב.
2. כי חיפוש מתמיד של אתגר וסיפוק מעיד על שאפתנות ומקצוענות
כאמור, אבי הוא זן נכחד. אם פעם עמדה יציבות הפרנסה בראש סדר העדיפות של העובד – כיום מחליפות אותה אתגר, תנאים טובים, אפשרויות קידום ותחושת סיפוק. העובדים של ימינו לא מחפשים רק עבודה, אלא "קריירה", הכוללת את כל החבילה – תנאים, אתגר ולא פחות מזה – סיפוק מקצועי. לכן, ייתכן ועובד אשר מגיע "לנחלה" לאחר מסע חיפושים כשהוא מלא במוטיבציה - יועיל לארגון הרבה יותר מאשר עובד שחוק (שאולי ירצה אף לפצוח במסע הרפתקאות תעסוקתי בעצמו בשלב זה...)
3. כי לעתים עזיבת מקום עבודה נובעת מנסיבות שאינן תלויות בעובד
השנים האחרונות היו מטלטלות במיוחד עבור שוק התעסוקה. המשבר הכלכלי גרם ללא מעט עסקים, גדולים וקטנים כאחד, לפטר עובדים במסות גדולות - מהיום להיום. אך לעתים פיטורים הם הרע במיעוטו, ועובדים רבים מצאו עצמם נאלצים לעזוב.זאת בשל בשל הרעת תנאים, שינויים במדיניות החברה או במבנה הניהולי שלה – אשר למעשה העמידו אותם בפני סיטואציה קשה ונטולת ברירות של ממש. לכן, שווה לנסות לבדוק נושא זה מול המועמד - אף בשלב הראיון הטלפוני.
ומה חשוב לעשות כאשר מחליטים לתת למועמדים אלו הזדמנות? לשאול את השאלות הנכונות: להקפיד לברר את נסיבות עזיבת העבודה האחרונה וזו שלפניה, לא להתבייש לשאול באופן ישיר מדוע הוא עוזב עבודות בתדירות כה גבוהה ובעיקר: לברר נושאים אלו ישירות עם הממליצים/מעסיקים קודמים שלו – אשר אולי יעניקו לכם תובנות לא צפויות בנושא.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקהילת מנהלי הגיוס שלנו בלינקדאין!