מאת: מערכת AllJobs
כשדניאל שוורץ התקבל לפני 5 שנים ללימודי דוקטורט בארה"ב, הוא לקח את ההרפתקה בשתי ידיים: "שוחחתי עם אשתי ושנינו רצינו להתנסות במגורים בחו"ל, לחוות תרבות אחרת ולפתוח קצת את הראש. בנוסף, חשבנו שזה ישפר לנו את הזוגיות ושנצבור המון חוויות שלא היינו צוברים בארץ".
דניאל אינו לבד."בריחת מוחות" או מעברים בין מדינות היא תופעה שהולכת ומתעצמת עם השנים ויש לה השלכות דמוגרפיות, כלכליות וחברתיות רחבות על החברה, במדינות המקור ובמדינות היעד כאחד. בכל הקריטריונים הללו, הנזק שנגרם למדינה ה"ננטשת" הוא בלתי ניתן לכימות.
בריחת מוחות מישראל: בעיה של כולנו
מאז מחאת יוקר המחיה בקיץ 2011, נמצאת תופעת "בריחת המוחות" על סדר היום החברתי-כלכלי בישראל. על פי הערכות הלמ"ס, בישראל התופעה מתייחסת לכ-4.8% מכלל האקדמאים (השוהים בחו"ל למעלה משלוש שנים) ובתארים ובמקצועות מסוימים עד 10% (!).
מדוע זה קורה? מעבר למצב הלא פשוט של שוק העבודה שלנו, ניתן להסביר זאת גם בפער שבין מנטאליות העידוד לרכישת השכלה, ובין היצע המשרות בפועל. כיוון שהתואר הפך לצעד הטבעי אחרי הטיול הגדול נוצרה אינפלציה של תארים אקדמיים, שמאבדים בהדרגה את ערכם בשוק העבודה. הדבר בולט ככל שהתארים גבוהים,וספציפיים יותר, אז מגלים בעליהם כי "דליל שם בצמרת". התוצאה: האקדמאים החדשים מנסים לחפש את מזלם במקום אחר, שמציע אופציות תעסוקתיות הולמות עבורם.
גיוס של "מוחות חוזרים": טוב למדינה – וגם לכם
המסקנה היא שהמשק הישראלי זקוק כיום, יותר מתמיד, לאקדמאים מובילים שצברו ידע, השכלה וניסיון יקרי ערך מעבר לים. אך מעבר לגורם הלאומי – מדוע גיוס של עובדים כאלו הוא צעד טוב גם לארגון שלכם? הנה 3 סיבות בולטות:
1. כי תרוויחו את המוחות המובילים בתחום שלכם
איקה אברבנאל, סמנכ"ל משאבי האנוש בחברת טבע, אשר החזירה בשנים האחרונות למעלה מ-20 עובדים לישראל מסביר כי הרווח העסקי ברור. "אנחנו מרוויחים אנשים מעולים, לויאליים מאוד לישראל ולטבע, שעובדים ברמת מצוינות פנטסטית, עם ידע חדש ואופן חשיבה אחר. ובין השאר גם מחזירים ישראלים נוספים לכאן".
2. כי זה יעלה את הארגון רמה ויישר קו עם התחום הגלובאלי
בעולם גלובאלי, גם התחרות בין התחומים הופכת לגלובאלית, ואתם חייבים להישאר במשחק. העסקת עובדים בעלי השכלה אקדמית רחבה, מיומנויות והכשרה מקצועית בינ"ל בעלי ניסיון בעבודה בסטנדרטים המובילים בעולם, מסייעת בחיזוק יכולותיו של המעסיק להתמודד עם התחרות בשוק המקומי והגלובאלי גם יחד. "בפן האישי, העבודה בחו"ל עזרה לי להשיג משרה טובה בארץ, שלולא התקופה שלי בחו"ל והניסיון שצברתי שם - בתעשייה שלא קיימת בארץ כמעט, לא הייתי מצליח", מוסיף שוורץ.
3. כי זה יעשה טוב למיתוג הארגוני שלכם
ארגון בו מועסקים עובדים מובילים בתחומם בעלי ניסיון בינלאומי נתפס גם הוא כ"בינלאומי", יוקרתי ומתקדם. ובצדק: ארגון זה מביא לתוכו מתודות, רעיונות ותהליכים שלא רק משפרים ביצועים, אלא גם תורמים לתדמית הפנימית והחיצונית שלו. ייתכן בהחלט ומועמדים מצוינים שישמעו על ההשקעה שלכם במועמדים מהסוג הזה – ישתכנעו שאתם הארגון שכדאי לבחור לעבוד בו.
איפה מוצאים מועמדים כאלו? “חוזרים”, התכנית הלאומית להשבת אקדמאים לישראל, מציעה מאגר אקדמאים עצום ועדכני, המונה אלפי אקדמאים בחו"ל, על פי מקצועות, תארים ומיומנויות. עוד מציעה התכנית איתור יזום (Headhunting) של מועמדים עבור המשרה שלכם, המותאם לפי הגדרותיכם וצרכיכם. בנוסף, מוצעת לכם הפצת המשרות שלכם בערוצי השיווק השונים של התכנית - דיוורים, רשתות חברתיות ומפגשים בחו”ל. וכל זה - ללא עלות.
התכנית מיועדת לכל מעסיק בתעשייה, במוסדות המחקר והרפואה ובאקדמיה הישראלית, ושותפים בה כבר למעלה עשרות רבות של מעסיקים אסטרטגיים במשק, המעוניינים לאתר כוח אדם איכותי ובעל מיומנויות רבות ערך. דרך התכנית תוכלו ליהנות מאיתור מהיר, איכותי ויעיל של המוחות הטובים ביותר לארגון שלכם – וגם לתרום לפתרון התופעה.
אפרת יונס, רכזת גיוס באבוג'ן (חברת ביוטכנולוגיה ישראלית), היא אחת המעסיקות שנעזרו בתכנית וגייסו עובד כזה. "הפעילות באבוג'ן הינה מולטי-דיסיפלינרית, המשלבת הרבה תחומים, כלים, שיטות עבודה ורעיונות. בינואר השנה התכנית קישרה אותנו עם מיקי, מיקרוביולוג שהגיע לארץ לאחרונה לאחר פוסט דוקטורט בחו"ל, אותו גייסנו לבסוף לתפקיד מוביל מחקר בנושא Plant microbiome. הבסיס המקצועי של מיקי הרשים אותנו מאוד, כמו גם האישיות שלו, והבנו כי טמון כאן פוטנציאל אדיר. ואכן, הגיוס שלו הוכיח את עצמו מאוד, ואנחנו מאוד מרוצים ממנו."
רוצים לגייס את המוחות המובילים? ספקו להם אלטרנטיבה אטרקטיבית
הניסיון של "טבע" מלמד כי התהליך דורש תשומת לב רבה - משלב איתור המועמדים ועד לקליטתם בחברה. "הבנו שרק איתור מדויק יביא להצלחה, כי אם שני הצדדים לא יהיו מתואמים זה מתכון לאכזבה", אומר אברבנאל.
אז כיצד מגבשים אסטרטגיה למשיכת אקדמאים מחו"ל אליכם לארגון? מציעים ומדגישים לקהל היעד הזה את האלמנטים שגרמו לו לחפש אלטרנטיבות. מעבר לגורמי מאקרו שונים (כדוגמת היצע וביקוש שונים בשווקי העבודה במדינות המקור והיעד בסקטורים השונים), הסיבות למעבר של אקדמאים מהמדינה נעוצות בגורמים כלכליים (כדוגמת פערי שכר משמעותיים), מקצועיים (מסלול קריירה, אתגר מקצועי, אפיקי קידום ברורים והזדמנויות תעסוקתיות) ואישיים (הזדמנויות, התנסויות ושיפור איכות החיים).
"נסיוננו האישי לימד כי הדבר הראשון שכדאי להציע למועמדים אלו הוא אתגר משמעותי", מוסיפה יונס. "ההזדמנות להוביל מחקר, ולעבוד בצוות רב-תחומי בחברה דינאמית וחדשנית - הוכיחה את עצמה בגדול מבחינת גיוס מועמדים אלה", היא מסכמת.
ד"ר אורלי מירון, מומחית לכלכלת מהגרים מאוניברסיטת בר־אילן מציינת כי "מה שמושך את הישראלים לחזור לארץ זו משרה בטוחה. נכון שאין תשובה אחת וחד משמעית מדוע אנשים עוזבים ומדוע הם חוזרים, אך אפשר לומר כי מי שכבר היגר מכאן מסיבות כלכליות, יתקשה לחזור ללא ביטחון כלכלי בישראל. לכן, אם רוצים למשוך ישראלים בחזרה לארץ, צריך להציע להם את אותן הזדמנויות תעסוקתיות שבגלל המחסור בהן הם עזבו".