3 קווים לדמותו של מחפש העבודה הישראלי החדש

בדור של הורינו אנשים היו מתחילים לעבוד במקום עבודה ונשארים בו עד הפנסיה. היום, החבר'ה מהעבודה שנזמין לחתונה, ככל הנראה לא יהיו אותם האנשים שנזמין לברית של הילד הראשון. מעבר תכוף בין עבודות הוא אחד המאפיינים הבולטים של "דור ה-feed" והוא נובע מהצורך הבלתי נשלט שלנו בחידושים ובמיצוי מהיר. על פי הנתונים שבידינו, למעלה ממחצית העובדים בישראל נשארים במקום העבודה הנוכחי שלהם מקסימום 3 שנים. 7% מהם נשארים פחות משנה. ולא רק זה – זה כבר הפך להיות ממש לגיטימי, הן בעיני העובדים, שמרגישים שאחרי 3 שנים במקום מסוים הם "מיצו אותו", והן בעיניי המעסיקים שמרוויחים ככה כוח אדם רענן ובלתי שחוק.

התמורה הזו מלמדת אותנו על שינוי שחל במרקם היחסים שבין העובד למעסיק. ישנה התפוררות הדרגתית של הקשר המסורתי שהיה מבוסס על נאמנות וסנטימנטים ארגוניים, והליכה אל כיוון אישי וחומרני עם פחות מחויבות משני הצדדים. העובד הישראלי התפכח. הוא מבין כי מקום העבודה הוא לא באמת משפחה, ואם הוא מבין שהארגון אינו מחויב אליו - עליו לדאוג לעצמו ולחפש הזדמנויות אחרות. כתוצאה מהתפיסה הזו, אנשים מרגישים פחות בטוחים במקום העבודה שלהם, והם מחפשים את ההזדמנות הבאה שלהם תוך כדי עבודה. במציאות הזו, העובדים הפכו למעשה לצרכני משרות מתוחכמים, שאינם חוששים לבצע שינויים בקריירה המקצועית שלהם. פרט טריוויה נוסף: הענפים בהם חיפוש העבודה הוא התכוף ביותר הם מסעדנות, הייטק, כספים, שיווק, פרסום, רפואה ופארמה.

כששאלנו מאות מחפשי עבודה מה הכי חשוב להם כשהם באים לבחור מקום עבודה חדש, התשובות היו חד משמעיות: השכר במקום הראשון ואחריו - "עניין ואתגר בתפקיד".

הנתון הזה אינו מפתיע, והוא פועל יוצא של המצב הכלכלי היום, שבו ההשתכרות והפרנסה תופסים חשיבות עליונה. בסופו של יום רובנו עובדים קודם כל כדי לקיים את עצמנו – ורק אחר כך בשביל כל השאר. לצד השכר, התמקמו להם פרמטרים מקצועיים, כמו קידום ועניין. ומה הפלא? אנחנו מבלים את רוב שעות היום שלנו במקום העבודה והקריירה שלנו מגדירה במידה רבה את מי שאנחנו. זו הסיבה שחשוב לנו לעבוד במקום שמאפשר לנו להתקדם ולמצות את היכולות והכישורים שלנו. בשורה התחתונה: כל עובד רוצה להרגיש מתוגמל - הן מבחינה כספית והן מבחינה מקצועית. ואם אתה עובד טוב - אתה רוצה שיהיה לזה ביטוי בתלוש המשכורת ובמסלול הקריירה שלך.

משהו קטן שכדאי לזכור בהקשר הזה: נושא הקידום עלול להיות בעייתי, שכן מבחינה מספרית – יש בכל רגע נתון יותר אנשים שרוצים לנהל, מאשר עמדות ניהוליות פנויות בארגון, ולכן תמיד יהיה מספר לא קטן של עובדים שמרגישים כי לא התקדמו מספיק.