מאת: עו"ד יקי רנד
עו"ד יקי רנד הינו בעל משרד עורכי דין רנד ושות' המתמחה בתביעות לשון הרע. עו"ד רנד משמש כמנהל פורום נזיקין באתר הפורומים המשפטיים.
שושי, אל תשאלי, אתמול כשיצאתי מהמשרד, ראיתי את אורי המנהל, ואת ציפי המזכירה מתגפפים, היית מאמינה..?
נשמע מוכר נכון? מי לא נתקל או היה מעורב בשלב זה או אחר בחייו, ביצירת רכילות עסיסית במקום עבודתו, או בהאזנה בקשב רב למלל פיקנטי המושמע לאוזניו מפי עמיתו?
ובכן, נדמה שלאור הצטברות המקרים המובאים לפתחו של בית המשפט, בנושא לשון הרע במקום העבודה, או בלשון העם- סתם בא לי לרכל בהפסקת הצהריים- יש מקום לעשות סדר בשאלה אם אמירות פוגעניות מצד עובד אודות עמית לעבודה או אפילו ביחס למעבידו, מהווים לשון הרע ע"פ משמעותו החוקית, ואשר יכולים להוביל, רחמנא לצלן, לחיוב מוציא הדיבה בפיצויים.
לשם בירור סוגיה חשובה זו, יש לערוך הבחנה חשובה, בין אמירות הנוגעות במישרין לכישוריו המקצועיים גרידא של העובד ולתפוקתו בעבודה, לבין אמירות אישיות אשר אינן נוגעות לתפקודו של העובד במקום העבודה, אלא נוגעות באופיין לחייו האישיים.
דוגמה קלאסית, הינה ויכוח קולני בין חברים לעבודה, במהלכו מטיח עובד במשנהו אמירות פוגעניות
כמו "יא חתיכת אפס, כולם לא סובלים אותך ...", ולסיום מקנח המגדף באמירה נוסח "תימני קמצן" או "רומני גנב", או אפילו "הומו נטחן".
(כל הדוגמאות הללו הובאו בפני בית המשפט במסגרת תביעות דיבה ואנו מגנים אותן בתוקף).
אמירות שכאלו, אשר בוודאי אינן זרות לחלוטין לאחדים מקוראינו, מהוות בנסיבות מסוימות לשון הרע. ככל שמדובר באמירה חריפה יותר ופוגעת יותר, ובפני קהל גדול יותר של אנשים, כך ייטה בית המשפט להחמיר עם המגדף, ולחייבו בפיצויים לטובת המגודף.
במקרים אלו, עשוי בית המשפט לפסוק פיצויים לטובת הנפגע, כנגד הפוגע, בסכום מקסימלי של 50,000 ₪, וזאת מבלי שהפוגע צריך להוכיח נזק מיוחד אשר נגרם לו, מעבר לעצם האמירה אשר כוונה כנגדו ואשר הושמעה בפני לפחות אדם נוסף מלבדו.
ומה לגבי עובד אשר "מלכלך" על עמיתו בפני מנהלו הישיר, כגון: " יוסי מזלזל בעבודה, הוא כל היום גולש באינטרנט והעומס כולו נופל עליי..".
ובכן, אולי תתפלאו, אך הפסיקה הרווחת קובעת, כי כאשר עובד מתלונן בפני מעבידו על אופן תפקוד לקוי של עמיתו בעבודה, גם אם מדובר בטענות שווא, הרי שבדרך כלל, אמירות אלו אינן נופלות לפתחו של חוק איסור לשון הרע, למרות שלכאורה מדובר בפגיעה באדם במשרתו, במשלח ידו וכו' כלשון החוק, וזאת מאחר ומדובר ב-"אמירות המשויכות ליחסי עבודה הפנימיים אשר בדיקת אמיתותם, ליבונם והטלת סנקציות בגינם, הינם מלאכתו של המעביד ואל לו לבית המשפט להיכנס לנעלי המעביד" - כלשון בית המשפט.
עם זאת, במקרה בו הוצאת דיבה, אשר מתבררת בדיעבד כשקרית, הובילה לפיטוריו של עובד, או לפגיעה ניכרת במעמדו במקום העבודה, סביר להניח, כי במקרה כזה יגלה בית המשפט מעורבות יתר וייטה לחייב הפוגע בפיצויים.
ולסיום, נחזור לדוגמא מתחילת המאמר, זוכרים.. רכילות עסיסית בדבר רומן של המעביד עם המזכירה...?
ובכן, במקרה אשר נדון לאחרונה בבית המשפט, נקבע כי עובד אשר טופל על מעבידו רומן פיקטיבי עם מזכירתו, גם אם עלילה זו נאמרה לעמית קרוב במקום העבודה, מהווה לשון הרע שכן "טבעה של רכילות במסדרונות המשרד לעשות לה כנפיים ולהיות מופצת בקרב כלל עובדי המשרד".
במקרה, זה, חייב בית המשפט את העובד בפיצויים, ואף לא ראה לנכון לגנות את המעביד אשר בחר לפטר את העובד, בשל "אובדן יחסי האמון".
הכותב, עו"ד יקי רנד הינו בעל משרד עורכי דין רנד ושות' המתמחה בתביעות לשון הרע.