עולם העבודה - מאמרים » מדור קריירה » על ארבעה בנים דיברה העבודה

על ארבעה בנים דיברה העבודה

כולנו מכירים את ארבעת הבנים מההגדה. אך מה הקשר שלהם למקום העבודה ואיפה כל אחד מאיתנו מתמודד עם אותם ארכיטיפים בני אלמוות? חפש את עצמך

מאת: נטלי ברון, מנהלת תוכן בנושא עבודה וקריירה

מדי שנה, מתכנסים בני המשפחה הקרובה והרחוקה סביב שולחן אחד וקוראים בהגדה של פסח, אשר על פי חוקרים בני ימינו נתפשת ככלי להעברת הניסיון ההיסטורי של העם היהודי, מדור לדור.

אם נשים לרגע את הרצון להגיע ישר לארוחה, נוכל לשים לב לכמה אלמנטים בהגדה שמשקפים לנו את המציאות שרלוונטית גם לזמן הזה. למשל - ארבעת הבנים, שמסמלים 4 גישות שונות כלפי אותו מידע היסטורי, והאופן שבו כדאי להעביר להם אותו כדי שהוא ייקלט.

אז איפה נתקלתם לאחרונה באחד מהבנים (או אפילו ביותר מאחד) וחשוב מכך - האם אתם דומים להם?

חכם: מר יודע כל

קווים לדמותו: בהגדה, זה הבן הידען שכבר קרא ולמד בעצמו ובטוח שאין לאבא שלו שום דבר חדש ללמד אותו, ואולי, הוא יכול אפילו ללמד אותו דבר או שניים בעצמו.

האם אתה החכם בעבודה?
אתה אינטליגנט (מעל הממוצע) ונוהג לקרוא הרבה, להתעניין בנושאים ולצלול לעומקם. בקיצור, חפרן, אבל בקטע טוב. ואיך זה מתבטא בעבודה? דווקא בגלל שאתה יודע הרבה דברים, אתה מעדיף ללכת בדרך שלך ולא להקשיב למה שאחרים אומרים. לפעמים, כשהם מעבירים עליך ביקורת, זה אפילו קצת מעליב אותך, כי האגו חוטף טלטלה בדרך. מאידך, יש לך גם הרבה ביקורת על איך דברים עובדים ואתה מביע אותה לעתים קרובות.

נקודה למחשבה: לפעמים צריך לדעת לשחרר, אחרת כשתצטרך לקבל את דעתם של אחרים זה יכול לגרום לך למעמסה רגשית כבדה. בעיני אחרים, אתה עלול להיתפס כאדם שלא יודע לקבל ביקורת. ובכלל, הקו הדק בין חכם לחכמולוג עשוי להיות דק מדי: זה טוב להיתפס כמישהו שיש לו מה להגיד, ושיודע להביא את השנקל שלו במהלך ישיבות עבודה, אך החוכמה האמיתית טמונה במינונים - בחר את הנושאים ששווים את ההערות שלך, כדי שאלו יתקבלו בהערכה ולא יעברו אוטומטית לצד במוח שמסנן דברים.

רשע: ציניות כדרך חיים

תמונה: רשע בגרסת הקולנוע

קווים לדמותו: הרשע הוא בעצם הבן שמגיע לחגוג את החג רק בגלל שהוא חייב, מפזר בדיחות על כל העניין ולפעמים אף יוזם ויכוח עקר עם אחד המאמינים הכבדים של הסדר.

האם אתה הרשע בעבודה?
בתור חיילת, קיבלתי תפקיד שלא הייתי מרוצה ממנו ומן הסתם, גם לא היה עם מי להתווכח - נסתרות דרכי הצבא. תהיה הסיבה אשר תהיה, אי שביעות הרצון שלי מהתפקיד שנבחר עבורי השפיעה על כל ההתייחסות שלי אליו. כבר בחפיפה זלזלתי בשיטת העבודה המיושנת ובעיקר, במוטיבציה ובהזדהות עם המערכת שהפגינה החיילת שאותה החלפתי. באותו זמן הייתי הרשע: התנשאתי, התנהגתי בציניות ושידרתי לכולם שאני לא חלק אמיתי מהמערכת.

מנהלים רבים מספרים שפעמים רבות הם מוצאים את התגלמות הרשע באחד מהעובדים שלהם. "לפעמים אני מרגיש שהוא לא שותף לעשיה שלנו כאן. כאילו הוא לא לוקח את המאמצים של כולם ברצינות הראויה ורק משקיף עלינו בהתנשאות מהצד" מספר לנו אלון, מנהל בחברת שיווק. המסקנה: לא צריך להיות רשע אמיתי כדי להיתפס ככזה על ידי הקולגות והבוסים שלך.

נקודה למחשבה: בניגוד לתפקידי הצבאי, שבו לא בחרתי, כשאנחנו מרגישים כמו נטע זר בעבודה יש לנו שתי ברירות: לעזוב או להישאר. אם לעזוב, אז למקום שבו נהיה בורג גאה במערכת. ואם להישאר, אז רק בתנאי שנמצא את האהבה לתפקיד שלנו. כי בינינו, העולם נראה כמו שהוא נראה, בין היתר, גם בגלל אנשים שעובדים בעבודה שהם שונאים.

תם: נקודת מבט רעננה

תמונה: תום הנקס מתלהב כמו ילד בסרט "ביג"

קווים לדמותו: זה יכול להיות העובד החדש בחברה, שעדיין לא קיבל על עצמו את הסדר הקיים, או פשוט מישהו שניחן בהסתכלות על העולם שחפה מדעות קדומות. אותה הסתכלות על העולם מאפשרת לו להביט על הכל מנקודת מבט רעננה, ולהבחין בדברים שאחרים פספסו.

האם אתה התם בעבודה?
התמימות שלך בוודאי משחקת לטובתך כשצריך להאיר על בעיה ממקום אחר, אבל פועלת לרעתך במצבים שבהם אתה יוצא קצת "חמור קופץ בראש", לדוגמה: כשאתה חושב שניתן לפתור בקלות בעיות שגדולים וטובים ממך לא הצליחו. למה זה קורה? כי אתה לא רואה את כל הצדדים של המטבע ואת כל השחקנים שבמשחק. כדאי לך להיזהר מהתייחסות פשטנית מדי לדברים, והתעלמות מכל הרבדים העמוקים ואף הסמויים שקיימים שבכל סוגיה.

נקודה למחשבה: קיבעון מחשבתי הוא מושג שמתייחס לחוסר יכולת לפתור בעיה דווקא בגלל התקבעות על פתרון מסוים, ולפעמים, אנשים שוברים את הראש בחשיבה מורכבת ולא מבינים שהפתרון הרבה יותר פשוט ממה שהם חושבים. ברגעים כאלה, היתרון של התם יוצא לאור, כאדם שאינו כבול לחשיבה מסוימת ויכול להפתיע בנקודת מבט רעננה שאף אחד לא חשב עליה. אך כמו הילד שצעק כי "המלך הוא עירום", גם כאן למינונים יש חשיבות גבוהה; פעם, פעמיים - ילד פלא. יותר מדי פעמים - עלול להישמע קצת טמבל.

ושאינו יודע לשאול: אגוז קשה לפיצוח

תמונה: כרית פטנט למשרד

קווים לדמותו: בהגדה, הוא הבן שלא שואל ולא מתעניין, ועל כן יש לספר לו על יציאת מצריים בכל זאת. בעבודה, זה העובד השתקן שיכול לעשות אחלה עבודה, אבל בשקט, ושיעדיף סיעור מוחות במייל ולא בישיבה מרובת משתתפים.

האם אתה "זה שאינו יודע לשאול" בעבודה?
לא כל האנשים דומים זה לזה - יש כאלו מוחצנים, שאוהבים לדבר ולהציג את עצמם בכל הזדמנות, ויש אותך - שלקחת את הביטוי "סייג לחוכמה, שתיקה" והפכת אותו לקריירה. אך בסיטואציות רבות בחיים, הטבע הזה שלך בוודאי גורם לך להרגיש פחות טוב עם מי שאתה. במיוחד כשאנשים אחרים מתעלמים מקיומך, או ממלאים את החסר בשבילך על ידי הסקת מסקנות שגויות לגביך. בעולם העבודה, זה יכול להתבטא בחוסר היכולת להרשים במקום שבו צריך לדבר. למשל, במרכזי הערכה. שבמהלכם אתה חושב ש"אם זה רק היה ראיון של אחד על אחד, הייתי עובר את זה". לא פשוט להיות אדם מופנם, אין ספק בזה. ועוד יותר קשה לנסות להיות מישהו אחר רק כדי שאנשים אחרים יבינו אותך.

נקודה למחשבה: בתור מופנמת מבטן ומלידה, כבר אחרי שני מרכזי הערכה כושלים, הבנתי שיש מצבים בחיים שדורשים יציאה משריון הצב ולו לכמה רגעים קריטיים. ושגם אם אצטרך לעטות על עצמי מסכה לכמה שעות, אז זה מה שאעשה, כי זה יעזור לי להתקבל לעבודה. הסתבר שצדקתי, כי במרכזי ההערכה הבאים שבהם השתתפתי, כבר יכולתי לבחור איפה אני מעדיפה לעבוד.

אבל גם בלי קשר לראיונות עבודה ולמרכזי ההערכה - חשוב להבין שלפעמים אנשים תופסים את המופנמים כשאנשים לא אכפתיים, למרות שזה לא בהכרח נכון, רק כיוון שהם לא מצליחים לגבש עליהם דעה. ואין מה לעשות, בשביל כבוד צריך לעבוד, ולכן כדאי מדי פעם לזרוק איזו מילה למישהו על משהו. זו לא כניעה לערכים שונים, זה רק כדי לשמן את הגלגלים ולצאת מהקונכיה.

קרא עוד בנושא: מופנמים? כעובדים, יש לכם יתרונות מפתיעים

אז יכול להיות שזיהיתם את עצמכם באים לידי ביטוי באופן מובהק באחד הבנים, ויכול להיות, שזיהיתם משהו קטן מעצמכם בכל אחד מהם. כנראה שאין חדש תחת השמש, ומאז ועד היום - אנשים נשארים אנשים. החוכמה היא לדעת לזהות ולנצל את התכונות המיוחדות שלכם במינון שבו הן מקדמות ולא מזיקות.

ושיהיה חג שמח!

שתף