לעבוד כלוחמי אש: איך מתחילים, למי זה מתאים, ומה התפקיד כולל?

כדי להגיש מועמדות לתפקיד של לוחמי אש צריך לעמוד במספר דרישות סף כמו: גיל (18 פלוס), סיום 12 שנות לימוד, שליטה בשפה העברית, רישיון נהיגה לרכב פרטי – מסחרי (B לפחות), עמידה בדרישות בריאותיות, מגורים עד 50 ק"מ מתחנת כיבוי בה ישובץ המועמד, וקבלת סיווג בטחוני. במידה והנכם עומדים בתנאי הסף תוכלו לשלוח קורות חיים למשרה כאשר ייפתח מכרז, ולהתחיל בתהליכי המיון.

שלב א' - מבחני כושר גופני: המועמדים עוברים מבחני כושר גופני, שכוללים ריצה (3000 מטר), מתח ומקבילים (גברים), כפיפות בטן ושכיבות סמיכה (נשים). בכל אחת מן התחנות מוגדר סף מעבר קבוע, מועמד שלא יעמוד בסף המעבר, לא ימשיך בהליך המיון. 

שלב ב' - גיבוש - משימות פרט: בשלב זה ייבחנו מועמדים במספר משימות אישיות הלקוחות משגרת העבודה של לוחם האש כמו: טיפוס מדרגות, סחיבת ציוד, טיפוס חבל ועוד. בכל אחת מן התחנות מוגדר זמן מקסימום לביצוע המשימה. מועמד אשר לא יצליח לעמוד בסף המעבר בארבע מתוך חמש התחנות ינופה מהמיון, ולא ימשיך לשלב הבא. 

שלב ג' - גיבוש - משימות צוות: בשלב זה המועמדים יחולקו לקבוצות ויידרשו לעבור במשותף מסלול אתגרי המורכב ממשימות משנה צוותיות. מועמדים שיסיימו את שלבי הגיבוש בהישגים הטובים ביותר, ימשיכו לשלב המיון הבא.

שלב ד' - מבחנים במכון מיון:  מועמדים שעברו את המיונים הראשונים, יזומנו ליום מבחנים מרוכז באחד ממכוני המיון, שם תיבחן התאמתם מבחינה אישיותית, תעסוקתית וקוגניטיבית על ידי סימולציה קבוצתית, ראיון תעסוקתי, מבחני כישורים קוגניטיביים, מבחני אישיות ועוד.

שלב ה' - בדיקות רפואיות: המועמדים יעברו בדיקות רפואיות לבדיקת כשירותם והתאמתם הרפואית לתפקיד לוחם אש.

שלב ו' - ועדת קבלה: ראיון מול ועדת קבלה המורכבת ממפקדי כבאות ונציגי אגף משאבי אנוש. בשלב זה ייבחנו כל נתוני המיון ויתבצע ראיון מפקדים לבחינת התאמה. מועמדים שידורגו במקומות הגבוהים ובהתאם למכסת הגיוס, יעברו להכשרת לוחמי אש.

מי שעבר את כל שלבי המיון ימשיך לקורס הכשרה של לוחמי האש בבית הספר לכבאות. הקורס הוא בן 15 שבועות (כארבעה חודשים) בתנאי פנימייה. מי שמסיים את הקורס בהצלחה, משובץ כלוחם אש באחת מתחנות הכיבוי ומתחיל תקופת ניסיון של שנתיים.

"העבודה שלנו היא כל כולה הצלת חיים. תמיד באים לעזור, לתרום, להציל מסכנה". מספר יהונדב ליפשיץ, בן 31 ואב לשלושה, מיישוב אפרת בגוש עציון. "ברגע שעוברים את כל שרשרת הגיוס זה נראה מתיש, אבל זה בא להבטיח שהאדם יידע לעשות את הפעולה הנכונה בזמן הנכון. מי שמתלבט צריך לחשוב אם הוא הבן אדם הנכון ואם כן הוא מוזמן להגיש מועמדות ולעבור את כל השלבים".

"צריך אומץ כדי להיות כבאי. המקום שאנחנו נכנסים אליו, כולם בורחים ממנו. צריך להיות אדם אמיץ, לדעת לעבוד בצוות, בעל יכולת חשיבה מהירה, יכולת קבלת החלטות במצבי לחץ, וכושר גופני גבוה" אומר יהונדב, סגן מפקד צוות בתחנת בית"ר עלית במחוז יהודה ושומרון, דובר המחוז וממונה הסברה.

"בתור נער בתיכון הייתי מגיע לתחנה ומתנדב בשעות אחה"צ, ובימי שישי בבוקר, כל עוד אין לימודים הייתי מגיע לתחנה. ידעתי שאיך שאני משתחרר מהצבא אני מתחיל מיונים לכיבוי" מספר ליפשיץ. "התחושה של לבוא בכובע של הצלת חיים זו תחושה שאין כמוה, אי אפשר להסביר במילים, מי ששם יודע מה זה. אתה חדור מטרה ומוטיבציה ותעשה הכל בשביל להציל את מי ומה שנמצא מולך".

אנחנו עובדים במשמרות של 24 שעות בתחנה ו-48 שעות בבית.

מתייצבים ב6:45 בתחנה ומתחילים לבדוק ציוד אישי, מגפיים, חליפה, פנסים.

לאחר מכן, כל אחד בודק את הרכב אליו הוא מצוות: מים, משאבה, אוויר, בדיקת קשר.

שגרת העבודה מורכבת מלימודים ואימונים. הכשירות המבצעית שלנו היא ערך עליון. מבצעים לימודים עיוניים ותרגולים מעשיים.

בנוסף, עושים אימוני כושר גופני.

וכמובן, האירועים המבצעיים. בקיץ מדובר בעיקר באירועים של שטחים פתוחים, שריפות שדה ויער, ובחורף יותר תאונות דרכים ושריפות בדירות בגלל אמצעי חימום.

משעה 23:00 אנחנו בכוננות, אנחנו יכולים להיות במנוחה אבל עם מדים. כשמדווח אירוע ל102 תוך 60 שניות אנחנו צריכים לצאת לדרך.

"נחשפים למראות לא פשוטים, הרוגים ופצועים, מי שבא צריך לקחת בחשבון שהוא ייחשף למגוון רחב של אירועים. קיימת תמיכה נפשית וכל רבעון אנחנו עוברים הדרכה קבוצתית בנושא של חוסן נפשי, ומי שצריך תמיכה פרטנית פונה לקצין בריאות הנפש.

לפני שלוש שנים הייתה שריפה בדירה בבית"ר עלית שאני הגעתי כלוחם אש והיו שם שני ילדים שנשרפו במיטות שלהם ונהרגו. זה היה אירוע קשה" מספר יהונדב.

"לפני כחמש שנים פרצה שריפה בדירה בבית"ר עלית, נכנסתי עם הצוות ומצאנו אדם שרוע על הרצפה, הוצאנו אותו החוצה ועשו לו שם פעולות החייאה ופינו אותו לביה"ח, לא ידעתי מה קרה איתו אחר כך. לפני כמה חודשים ניגש אלי אדם מבוגר ואומר לי אני חייב לך את החיים שלי. לא הבנתי על מה הוא מדבר והוא סיפר לי שלפני כמה שנים הוצאנו אותו משריפה בבית שלו והוא היה מאושפז במצב קשה מאוד בבית חולים. הוא אמר לי היום אני פה בזכותכם, ואמרתי לו שבמקרה אני הייתי זה שחילץ אותו. זה נותן תחושת סיפוק מטורפת, אני זוכר שהסתובבתי ואמרתי בשביל זה אני לוחם אש, בשביל הרגעים האלה".

"זה מלווה אותך כל הזמן, אני הולך בקניון ומסתכל ימינה ושמאלה ומחפש את הסכנות. כשאני מתארח בבתים אני מסתכל דבר ראשון אם יש גלאי עשן, אם מטעינים לפ טופ וטלפונים על הספה או על מיטה, כשאני מתארח בשישי ומדליקים נרות בפמוטים מתנדנדים, אני אשים לב לכל הדברים".

"לפעמים זה דורש ניתוק מהמשפחה, אבל משלימים את זה, אחרי 24 שעות יש לך 48 שעות בבית. פעם הייתי ביומולדת של אחי וישבנו כל המשפחה במסעדה והתקשרו אלי מהתחנה והייתה הקפצה, אז קמתי ועזבתי את המשפחה ונסעתי לתחנה".