התמודדות של הבוס עם החיים האישיים של העובד

לא תמיד אנחנו מצליחים לשים את החיים האישיים בצד כאשר אנחנו באים לעבודה. אירועים דרמטיים בחיים כמו גירושי הורים, מוות במשפחה או הסתבכות כלכלית משפיעים על כל אחד ולא ניתן לנתק את התחושות הללו כאשר באים לעבודה.
בסופו של יום, אף אחד הוא לא רובוט נטול רגשות. השאלה היא כיצד יכול אתה, המנהל, יכול להתנהל מול אותו עובד ולעזור לו לעבור את התקופה הקשה מבלי לפגוע בארגון.

לרינת קרן הרמן, יועצת ארגונית, מספר טיפים שיעזרו לכם בהתנהלות נכונה במצבים אלה:

* עוד לפני שיהיו משברים אישיים בארגון צור קשר טוב עם עובדייך כך שירגישו בנוח לפנות אלייך בכל מצב.

* האחריות על איתור העובדים היא על המנהל הישיר. תפקידו להיות "רגיש" לעובדים ולראות אם יש שוני בהתנהגותם ובתפוקתם לאורך תקופה.

* כאשר עושים שיחה עם העובד חשוב לשקף לעובד מה אתה, בתור מנהל רואה ולא לנתח את התנהגות העובד.

* כאשר אתה מדבר עם העובד, תן לו להגיד מה עובר עליו. אל תציג לו אופציות הגיוניות מבחינתך למצב רוחו  – "יש בעיות עם ההורים?", "מישהו חולה/מת?" וכדומה.

* כאשר העובד סיים לדבר אל "תרוץ" מייד לפתרונות. לעיתים העובד זקוק למעט אמפתיה ותו לו.

* לאנשים יש, דרך כלל תגובות שונות למשברים – יש שירצו הקלות בעבודה בעוד אחרים ירצו לשקוע בה. רצוי לשאול את העובד שאלות כלליות על אופן הסיוע, מה הוא חושב שיעזור לו וכדומה.

* יש לעשות תאום ציפיות עם העובד לגבי האנשים שאיתם המנהל ידבר על משבר העובד. אם המנהל הולך לבכיר יותר, למחלקת משאבי אנוש וכד' עליו להגיד זאת לעובד כדי שלא יופתע וירגיש נבגד.

* במידה והמנהל החליט להקל על העובד יש לתחום זאת בזמן. לאחר אותו פרק זמן יש להיפגש שוב ולקבל פידבק מהעובד האם המצב הסתדר, האם הוא זקוק לתקופה נוספת או הקלות אחרות. כך, גם העובד בשליטה וגם המנהל.

* כאשר רואים את העובד מדי פעם להתעניין בשלומו אך לא להגזים ולהפוך את השיחות על המשבר לשיח המרכזי. רצוי לדבר איתו גם על ענייני עבודה ונושאים אחרים שמעניינים את העובד.

* לגרום לעובד להרגיש שמקום העבודה נותן לו כוח ותומך  בו ולא פוגע בו יותר.