תשאלו את המגייס הממוצע מהו אחד הדברים שיותר מרשימים אותו אצל המועמד, וכנראה שאחת התשובות הבולטות שלו, לצד "ניסיון מקצועי עשיר" ו"השכלה אקדמית" - תהיה "יציבות תעסוקתית".
ואכן, מגייסים מעניקים עדיפות מובהקת למועמד אשר נוהג לעבוד פרק זמן ממושך באותו מקום מאשר מועמד אשר נוהג "לקפוץ" ממקום למקום בפרקי זמן קצרים – כלומר שנה או פחות.
2. כי חיפוש מתמיד של אתגר וסיפוק מעיד על שאפתנות ומקצוענות
כאמור, אבי הוא זן נכחד. אם פעם עמדה יציבות הפרנסה בראש סדר העדיפות של העובד – כיום מחליפות אותה אתגר, תנאים טובים, אפשרויות קידום ותחושת סיפוק. העובדים של ימינו לא מחפשים רק עבודה, אלא "קריירה", הכוללת את כל החבילה – תנאים, אתגר ולא פחות מזה – סיפוק מקצועי. לכן, ייתכן ועובד אשר מגיע "לנחלה" לאחר מסע חיפושים כשהוא מלא במוטיבציה - יועיל לארגון הרבה יותר מאשר עובד שחוק (שאולי ירצה אף לפצוח במסע הרפתקאות תעסוקתי בעצמו בשלב זה...)
3. כי לעתים עזיבת מקום עבודה נובעת מנסיבות שאינן תלויות בעובד
השנים האחרונות היו מטלטלות במיוחד עבור שוק התעסוקה. המשבר הכלכלי גרם ללא מעט עסקים, גדולים וקטנים כאחד, לפטר עובדים במסות גדולות - מהיום להיום. אך לעתים פיטורים הם הרע במיעוטו, ועובדים רבים מצאו עצמם נאלצים לעזוב.זאת בשל בשל הרעת תנאים, שינויים במדיניות החברה או במבנה הניהולי שלה – אשר למעשה העמידו אותם בפני סיטואציה קשה ונטולת ברירות של ממש. לכן, שווה לנסות לבדוק נושא זה מול המועמד - אף בשלב הראיון הטלפוני.
ומה חשוב לעשות כאשר מחליטים לתת למועמדים אלו הזדמנות? לשאול את השאלות הנכונות: להקפיד לברר את נסיבות עזיבת העבודה האחרונה וזו שלפניה, לא להתבייש לשאול באופן ישיר מדוע הוא עוזב עבודות בתדירות כה גבוהה ובעיקר: לברר נושאים אלו ישירות עם הממליצים/מעסיקים קודמים שלו – אשר אולי יעניקו לכם תובנות לא צפויות בנושא.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקהילת מנהלי הגיוס שלנו בלינקדאין!