מאת: בתיה וייסמן
עם כל הצער שבדבר, כמעט כל מחפש עבודה בימינו יידע לספר על חוויה לא טובה שעברו לאורך התהליך – אם זה שאלות לא נאותות שנשאלו בזמן ראיון העבודה, התעלמות מהמגייס לאורך התהליך ועוד שלל התנהלויות, שלעתים אף קשה להעלות על הדעת.
אחרי שדיברנו על השלכותיה של חווית גיוס שלילית על הארגון, אספנו מהשטח כמה סיפורים של מחפשי עבודה שהשאירו בהם חותם. מה הלקח? את הסקת המסקנות נשאיר לכם...
"התלהבו ממני – ואז נעלמו לפני ראיון ההמשך"
"במהלך חיפוש העבודה שלי קיבלתי טלפון מחברת השמה בנוגע למשרת סטודנט בחברת תוכנה מובילה", מספר נאור, מפתח תוכנה בכיר, שחיפש עבודה בתחום. "הגעתי לראיון בחברת ההשמה ואחריו הופניתי לראיון בחברה עצמה.
בחברה ראיינו אותי 2 ראשי צוות במשך לא פחות מ-3 שעות, כאשר בכל שלב רמת השאלות עלתה בקושי. המראיינים סיכמו את תפקודי בראיון בכך ש"ממש הברקתי". סיימתי עם כאב ראש גדול - אבל בהרגשה טובה. לאחר מספר ימים חזרו אלי מחברת ההשמה ובישרו לי שהחברה רוצה לזמן אותי לראיון נוסף. בשיחה זו כבר התחילו לדבר איתי על תנאים ושכר מצופה.
חיכיתי שבוע, שבועיים ואפילו שלושה - אין קול ואין עונה.
שיחת חזרה מהמגייס? המוות יגיע יותר מהר
החלטתי לשלוח מייל הן לראש צוות שראיינה אותי והן לרכזת כוח אדם בחברת ההשמה. שאלתי "מה קורה?" וקיבלתי את התשובה "אנחנו מראיינים אנשים נוספים ונודיע לך בהקדם". כמובן שלא שמעתי מהם עד היום.
ואני שואל: אם ראיינתם אותי כל כך הרבה זמן, אם רציתם אותי לראיון נוסף, אם פניתי אליכם והזכרתי את קיומי - למה לא לתת לי תשובה ?מאז אני לא שולח קורות חיים למשרות באותה חברת תוכנה וגם לא איענה להצעות עבודה ממנה – או מחברת ההשמה."
"לא טרחו לקרוא את קורות החיים שלי לפני שזימנו אותי לראיון"
"הלכתי לראיון לעבודה כדיילת מכירות בתערוכת צילום", מספרת שירן, בת 25. "כמובן שנתבקשתי להעביר קורות חיים לפני הראיון.
כשהגעתי, הייתי צריכה לחפש את המראיינת בעצמי (קצת לא נעים לדפוק על דלתות ולהגיד "באתי לראיון"). אחרי שמצאתי אותה, הייתי צריכה לחכות רבע שעה עד שקיבלה אותי.
בזמן ההמתנה אני שומעת אותה (לצערי לא היה אפשר שלא) מעדכנת את המנכ"ל בעניין. "זו חברה של דיילים. סיכמתי איתם על 40 ש"ח לשעה, כולל הבונוסים". נראה לי שזאת שיחה שצריכה להיערך לפני הגעתי - ולא כשאני ממתינה לראיון ויכולה לשמוע הכל.
במהלך הראיון, הרגשתי שאף אחד לא התכונן לראיון שלי (כלומר – בכלל קרא את קורות החיים שלי או בדק האם יש סיכוי שאני מתאימה). השאלה היחידה שנשאלתי הייתה "מה הניסיון שלך במכירות?". כשפירטתי, נאמר לי ש"הם מחפשים מישהי עם יותר ניסיון". אמרתי שחבל שלא אמרו לי את זה קודם, כשהרי קורות החיים שלי כבר היו אצלה והיא יכלה לראות בדיוק איזה ניסיון יש לי.
מסתבר שהיא חשבה שקורות החיים שלי לא מעודכנים (ואם כך - למה לא שאלה?). לבסוף אמרה שהם "יעשו חושבים" לגביי והתנצלה על שבאתי במיוחד ועל היחס. בכל מקרה, לי באמת כבר לא היה חשק לעבוד שם ואת ראיון העבודה הזה לעולם לא אשכח."
חשוב לוודא את התאמת נתוני המועמד לתפקיד – לפני הראיון
"זימנו אותי לשווא, המראיין לא היה במשרד"
לנדב, מחפש עבודה מתחום הנדסת תעשייה וניהול, יש מגוון מצער של סיפורים מתהליך חיפוש העבודה שלו.
"עד כה זומנתי על ידי ארבעה מגייסים פוטנציאליים לתהליך גיוס, רק אחד התייחס בכבוד הראוי ואיתו יש גם המשך תהליך", הוא מספר.
"הראיון הראשון היה מול חברת אינטרנט לתפקיד מנהל פרויקט, אליו זומנתי על ידי מזכירת החברה. הגעתי והמתנתי 45 דקות (כי ממש רציתי לחזור לשוק), כאשר מזכירת החברה נמצאת ממש לידי ועושה סידורי קליטת עובד ומדי פעם אומרת לי שמייד מתפנים אליי. לבסוף המראיין קורא לי למשרד שלו מבלי להציג את עצמו, שואל אם יש לי ידע בפיתוח וקוד (המשרה לתפקיד מנהל פרויקט) ואמרתי שלא. אז הוא אמר שהם בשלבים מאוד ראשוניים של התהליך וייצרו איתי קשר שבוע הבא. סך הזמן בראיון - 3 דקות, וכמובן שלא שמעתי מהם. זה בסדר גמור שחברה מצאה מישהו שמתאים לה, רק אל תבזו את האדם אותו הזמנתם.
במקרה השני זומנתי לשעה יחסית מאוחרת - שש לפנות ערב. כשהגעתי (רבע שעה לפני) לא היה אף אחד שיפתח לי את הדלת ולא מענה טלפוני.
במקרה השלישי יצר איתי קשר מנכ"ל החברה וזימן אותי לראיון ביום העסקים שלמחרת (זה היה ביום חמישי וזומנתי ליום ראשון). כאשר הגעתי נאמר לי שהוא ממש עכשיו יצא לפגישה דחופה. המזכירה ביקשה שאמתין בזמן שהיא מבררת מתי הוא חוזר. לאחר כמה דקות מסרה שהוא חוזר עוד שעה. כשקמתי ללכת היא אמרה שאמתין ושמישהו אחר יראיין אותי. סירבתי בנימוס והלכתי.
השוק מוצף במבקשי עבודה ומעסיקים מרשים לעצמם לזלזל במועמדים."
"המראיינת התקשרה לדווח עליי לבוס הנוכחי שלי"
"כיום אני עובדת כמזכירה בחצי משרה במשרד עו"ד מוכר מאוד במרכז", מספרת יונית, בת 25. "לפני כשנה סיימתי את לימודי הנהלת החשבונות והחלטתי לחפש עבודה והתמחות בתחום. באופן טבעי, מציאת משרה התמחותית ללא ניסיון עשויה לקחת מעט יותר זמן ממשרה אחרת. לכן, מטעמים ברורים, החלטתי שאין אני מעדכנת את המעסיק הנוכחי שלי שאני מחפשת עבודה אלא רק כאשר תהיה לי משרה בטוחה.
הגעתי לראיון עבודה באחת המשרות שאליהן שלחתי קורות חיים והראיון עבר מצוין, הייתה כימיה מצוינת ביני ובין המראיינת ונראה היה שהרוחות נושבות לאותו כיוון. באותו יום בצהריים נקראתי ע"י המעסיק הנוכחי שלי לשיחה ובה הוא אמר לי שהוא נורא כועס עלי שאני מתחילה לעבוד במקום אחר מבלי לעדכן אותו בכך. לאחר שהסברתי לו שאני לא עוזבת את העבודה אלא רק מגששת כדי לראות במה כרוך תהליך מציאת העבודה בתחום ושאם אחליט לעזוב את מקום העבודה הוא כמובן יהיה הראשון לדעת, שאלתי אותו איך הוא יודע על העניין. מסתבר שהמראיינת התקשרה אליו באופן אישי מבלי לעדכן אותי וסיפרה לו שאני מחפשת עבודה – זאת מבלי לעדכן אותי בכלל שהיא מעוניינת שאתחיל לעבוד אצלה. יש לציין שלא אני נתתי את מספר הטלפון ואם הייתי יודעת שבכוונתה להתקשר אליו הייתי מסבירה לה שהוא עדיין לא יודע שאני מחפשת עבודה. לכל הפחות, הייתי מדברת עם המעסיק שלי על הנושא כדי ששיחת הטלפון לא תגיע אליו כרעם ביום בהיר, ועל מנת לא להיתפס כאדם לא אמין. תחושת המבוכה שלי הייתה עצומה. מיותר לציין שסירבתי, ולא בנימוס, להצעת העבודה שלה".
להלשין על המועמד לבוס הנוכחי? לא לעניין
"המראיין שאל אם אשתי ואני כבר עובדים על ילדים"
לפני מספר שנים טובות הגעתי לראיון בחברת תוכנה גדולה", מספר ליאור, בן 35. "המראיין הגיע (לבוש בשרוואל ,חולצה קרועה וכפכפי קרוקס). הוא לחץ את ידי, אמר לי "שלום" ו"רק רגע". ה"רק רגע" הזה התארך למעל לחצי שעה בה ייבש אותי, תוך כדי שהוא עומד במרחק של 5 מטר ממני, מכין שתייה ומדבר שטויות עם מישהו אחר.
אחרי כחצי שעה הוא סוף התפנה אליי והתחיל לראיין אותי. לאורך כל הראיון הוא הפגין זלזול ביכולות שלי, בהשכלה שלי ובמקומות בהם עבדתי. השיא היה שאמר ש"אצלם" הלקוחות חכמים, הלקוחות ברמה גבוהה, איכותיים, לא טיפשים או עלובים כמו בחברה שבה אני כרגע עובד (שהייתה, אגב, חברה גדולה הנחשבת מכובדת לכל הדעות).
כאשר הבין שאני נשוי, הוא שאל אם אני מתכוון להביא ילדים, והגדיל לשאול אם אני ואשתי "התחלנו לעבוד על זה".
שאלות אישיות על הרחבת משפחה בעתיד? Big No No
קמתי, אמרתי לו שזאת בושה שאחד כמוהו מראיין אותי, שאני חושב שהשאלות שלו הן מעבר לחצופות וסיימתי את הראיון.
לאחר כמה ימים, בהם עדיין לא נרגעתי מהראיון, התקשרתי וביקשתי לדבר עם מישהו מההנהלה. הפנו אותי למנהלת משאבי אנוש שהבטיחה לבדוק. מיותר לציין שהיא לא חזרה אליי או עדכנה אותי בכלום".
"המראיין זרק מולי את קורות החיים שלי"
"הייתי בראיון שהגעתי אליו דרך קשרים", מספרת מירי, בת 28. "מסיבות שאינן ידועות לי עד היום, המראיין החליט שהוא רוצה להראות לי שיש לו יותר כוח מאשר האדם שהביא אותי.
התוצאה הייתה מזעזעת. לאורך כל הראיון הוא רק ירד עליי. בעוד הוא יושב עם הרגליים על השולחן הוא זרק את קורות החיים שלי ואמר שהוא לא היה יורק לכיוונם במידה ולא הייתי מגיעה דרך קשרים. לאחר מכן שאל אם אני מתראיינת בעוד מקומות, וכשאמרתי שכן אמר לי "במידה ותתקבלי למקום אחר תשאירי אותי עם הז*ן". כשיצאתי מהראיון, הוא אמר "בטח עכשיו תלכי לבכות למי שהביא אותך כמו ילדה קטנה ומפונקת". בקיצור, היה ראיון מאוד לא נחמד (בלשון המעטה), שלקח לי כמה ימים טובים להתאושש ממנו".
ומעסיק אחד שאנחנו לגמרי בעדו...
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקהילת מנהלי הגיוס שלנו בלינקדאין!