המצב הביטחוני משפיע ישירות על כל המשק הישראלי. אמנם יש להבחין בין מבצעים הנמשכים מספר ימים לבין לחימה כוללת אשר את תוצאותיה ניתן לראות גם בעורף, אך אין ספק כי נדרשת היערכות מיוחדת על מנת לענות על צרכי אוכלוסיית העובדים. בשנים האחרונות חלה תפנית בכל הקשור בטיפול של משרד המשפטים, משרת התמ"ת וגורמים ציבוריים אחרים ביחס אל עובדים אשר נעדרים ממקום עבודתם בעת מצב ביטחוני מעורער. ניתן לזהות יותר חוקים העומדים לצד העובד, אך חשוב לזכור כי גם המעביד נפגע. מעבר למפעלים אשר תלויים בעובדים באופן אקוטי, נותני שירותים אינם חסינים מפני ההשלכות הכלכליות של מצב ביטחוני מן הסוג הזה.
היעדרות אינה מזכה בשכר באופן אוטומטי
העיקרון לגבי מצב ביטחוני הוא שעובדים אשר נעדרים מעבודתם כאשר המפעל או העסק עדיין פתוחים לא זכאים לשכר. מבחינת החוק, מקום עבודה אשר ממשיך לספק שירות מצביע על מצב ביטחוני המאפשר אחוז מסוים של שגרה. יחד עם זאת, המעביד רשאי להחליט האם לנכות לעובד ימי חופשה. כל עובד נעדר אינו זכאי לשכר אלא אם כן הוא לא הגיע בעקבות מחלה, מילואים או כל סיבה אחרת המופיעה בהסכם הקיבוצי החל עליו. גם צווי הרחבה להסכם הקיבוצי או כמובן חוזה אישי עשויים להציב תנאים שונים, לכן חשוב לבחון כל מקרה לגופו.
כיצד מתייחסים בתי הדין לעבודה אל היעדרות עקב מצב ביטחוני?
מפעלים בדרום מתמודדים עם המצב הזה שנים רבות בצורות שונות. מבחינת בתי הדין לעבודה, עובד זכאי לקבלת שכר גם אם לא עבד בפועל רק במידה והמעסיק לא סיפק לו את התנאים לעבודה או את העבודה עצמה. מקרה בו העובד נעדר על סמך מצב ביטחוני לא עונה על הקריטריון הזה, משום שהמעביד אינו מונע ממנו לעבוד. אי היכולת להתצייב לעבודה נחשבת כאן ל"כוח עליון", לכן המעביד אינו חייב בתשלום וזאת בהיעדר הוראה חוקית אחרת.
מצב מיוחד בעורף מזכה את העובד בהגנה מפני פיטורין
לעומת התשלום על ימי עבודה, עובד הנעדר עקב מצב ביטחוני בעייתי זכאי להגנות מפיטורין מתוקף "חוק הגנה על עובדים בשעת חירום". על מנת שהוראות החוק יחולו על העובד, יש לבדוק האם הוכרז המצב באותו איזור בו נמצא מקום העבודה כבעל "מצב מיוחד בעורף". בנוסף, חוק "ההתגוננות האזרחית" מעמיד שורה של תנאים והגבלות בנוגע למיצוי הזכויות, אך בתי הדין ברוב המקרים לא מכירים בפיטורין על רקע כזה. יתרה על כך, ישנם אמצעים אשר בהם ניתן להשתמש על מנת לפצות על אי הגעתו של העובד:
א. ניכוי ימי חופשה – במידה והעובד צבר מספיק ימי חופשה, בתי הדין לעבודה מצפים מהמעביד לנכות אותם לפני השימוש בפיטורין.
ב. קיזוז עלות יום ההיעדרות מהשכר החודשי – למרות שהחוק אינו מציב זאת כתנאי, מעסיק המפטר עובד אשר לא מופיע עקב מצב ביטחוני בעייתי מבלי לקזז את העלות מהשכר החודשי מהווה הוכחה לכך שהפיטורין נעשו שלא בתום לב.
השבתה יזומה של מקום העבודה
היבט נוסף של זכויות העובדים קשור להשבתה יזומה של מקום העבודה על ידי המעסיק. כאן עומד החוק לצד העובד ומצביע על כך שמעסיק אשר לא מספק הודעה מוקדמת מחויב לשלם שכר. במידה וישנו הסכם עם העובדים עצמם הוא אינו חייב בתשלום מן הסוג הזה. כמובן שהסכמים קיבוציים אחרים, הסכמים כלליים בין ארגוני העובדים להנהלה והסדרים מיוחדים המיועדים לתנאים של מצב ביטחוני בעייתי תקפים גם במקרים הללו.
הכותב הוא עו"ד אורי רשף, יועץ בענייני דיני עבודה, חישוב פיצויי פיטורין, הלנת שכר ועוד באתר הפורומים המשפטיים.