עבודת הפרילנסר - בראי דיני העבודה

עבודת הפרילנסר - בראי דיני העבודה

מאת עו"ד לילך אקרמן
הכותבת היא בעלת משרד עצמאי העוסק בדיני עבודה, ומנהלת פורום דיני עבודה באתר הפורומים המשפטיים.

ההתייחסות אל פרילנסר כעובד אינה תלויה בהגדרה אלא במערכת היחסים בפועל. ברגע שנחליט שאדם הוא עובד, באופן אוטומטי חלים עליו כל חוקי המגן. ומשכך, גם אם נקבע בחוזה כי אין בין הצדדים יחסי עובד מעביד, לעתים ניתן לטעון כי יש להחיל את חוקי העבודה על הצדדים. בחוק אין הגדרה של מה זה "עובד". עם הזמן ובמשך השנים התפתחו בפסיקה מבחנים לזיהוי יחסי עובד-מעביד כדלקמן: 

 (1) מבחן מבנה העסק – כאן עושים הבחנה בין גרעין קבע לבין מעטפת חיצונית של העסק . הפרילנסר לא ימנה במצבת העובדים הקבועה של העסק אלא על הגרעין החיצוני, למשל הוא לא יהיה עובד קבוע.
(2) מבחן התלות במעביד – תלות ובלעדיות ההעסקה יכולים ללמד שקיימים יחסי עובד מעביד. גם סוג התפקיד יקבע - ככל שמדובר בעובד מקצועי,  מומחה ובעל יכולת מיקוח, הוא פחות תלוי במעביד – יותר חזק.
(3) מבחן הכוננות /מחויבות – עד כמה העובד מחויב להתגייס לעזרת המעסיק. ככל שיש פחות מחויבות  - כך ניטה לומר שזה לא עובד ולהיפך.
(4) מבחן הרציפות וסדירות בעבודה – ככל שהעבודה יותר מסודרת, לאורך זמן, בשעות קבועות, כך יטו לראות בו עובד.

המשמעות של הקביעה כי עובד הוא פרילנסר – בפס"ד צדקה הנשיא אדלר בדעת מיעוט פנה למבחן התכליתיות, היינו בדק אם לצורך החיקוק הספציפי שעומד על הפרק יש להתייחס גם לפרילנסר. כלומר גם אחרי שהנשיא החליט שמדובר בפרילנסר יש לו שיקול דעת להחליט לפי תכלית החקיקה האם הפרילנסר שלפניו ייהנה מהזכות הסוציאליות הנטענת או לא [זה תלוי בהקשר]. גם פרילנסר יכול להיחשב עובד לצורך זכויות מסוימות, לצורך החוק הספציפי שעומד על הפרק.

עם השנים, הרחיבה הפסיקה וקיבלה את דעת הנשיא אדלר ובפסק-דין ציפורה בשן נ' שרות התעסוקה למרות שנקבע שאין יחסי עובד מעביד,  החשיבו אותה כעובדת לעניין פיצויי פיטורין. במקרה זה הגב' בשן הפיקה במשך תשע-עשרה שנים חוברת עבור לשכת התעסוקה שריכזה בתוכה את כל מודעות הדרושים למיניהן. 19 שנה עבדה באופן הזה ובית-הדין קבע שלא היו יחסי עובד מעביד כי היא עשתה זאת כגורם חיצוני. אך לאור פריצת האוניברסאליות, כלומר כבר לא מחליטים על עובד לכל הקשר שהוא, ולאור תכלית החקיקה, הגב' בשן נחשבה כעובדת לעניין פיצויי פיטורין.

במקרה נוסף בה"ד דן בתביעה של סרסורים שהעסיקו אזרחית מולדוביה, שהעבידו נשים בכפייה ובכוח  והורשעו בסחר בנשים בדין הפלילי. הגב' תבעה הפרשי שכר ופיצויים עבור עוגמת נפש. פס"ד זה מוצא שלפי מבחני הפסיקה הקלאסיים לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין האישה , קורבן הסחר בנשים לבין הסרסורים. המשיך בית-הדין ואמר כי דרישת הקשר החוזי כבר אינה כה חיונית ולכן יש לבדוק כל מקרה לפי תכלית החקיקה הספציפית ובמבחן התכלית החליט בית-הדין שהנשים זכאיות להגנה ועל כן החשיב אותן לעובדות, גם לאור פריצת האוניבסליות.

כלומר, גם אם יש לפנינו צורת העסקה לא שגרתית שיכול להיות שלא תענה למבחנים הקלאסיים של יחסי עובד מעביד בכ"ז לאור שבירת האוניברסאליות ולאור תכלית החקיקה הנבחנת העומדת על הפרק לעתים יקבע כי יש להתייחס לפרילנסר כעובד לצורך החוק הספציפי.