יצרתם מוצר במסגרת עבודתכם. האם הקניין הרוחני עליו שייך לכם - או שמא הוא שייך למעסיק? על השאלה המעניינת הזו התגייס לענות עורך דין מומחה.
מהי, בקצרה, זכות יוצרים?
תוכנת מחשב, תוכנית אדריכלית או עיצוב של אתר אינטרנט, למשל, הם סוגים של יצירות המקנות זכות יוצרים. לבעל זכות היוצרים ביצירות כעין אלו, יש זכות למכור אותן, להעתיק אותן ועוד.
מי בעל זכויות היוצרים?
לרוב מדובר ביוצר היצירה בפועל. (האדם שפועל באופן עצמאי ויוצר את יצירתו).
האם יוצר שיוצר יצירה במסגרת עבודתו ממשיך להיות בעל הזכויות?
לעתים מעורבים בהליך היצירה מספר גורמים: כך למשל, מתכנת המפתח תוכנה במסגרת עבודתו בחברת תוכנה, מקבל שכר מן החברה ולרוב לא אמור לשלוט על השימוש שעושה החברה בתוכנה. השארת הזכות בידי העובד פירושה שהחברה תידרש לבקש את אישורו לפני כל פעולת מכירה של התוכנה לגורם אחר. מצב זה מעורר את השאלה מי הוא "בעל השליטה" ביצירה: מי שיצר אותה בפועל או שמא מי שנושא בעלויות הפיתוח. או במילים אחרות, בעל הדעה או בעל המאה?
הכלל שנקבע בדין הוא כי זכויות היוצרים ביצירה שיצר עובד לצורך עבודתו ובמהלכה הן של המעביד, אלא אם כן הוסכם אחרת בין הצדדים.
יחד עם זאת, למרות שברירת המחדל היא שזכות היוצרים היא של המעביד, אם נחתם הסכם בין הצדדים הקובע כי זכות היוצרים תהיה של העובד - ההסכם מחייב. לכן, עובד שמעוניין לשמור את זכויותיו ביצירות שהוא יוצר במהלך עבודתו, צריך לדאוג להסדרה מוקדמת של העניין בחוזה העבודה.
האם אדם שיצר יצירה וקיבל תשלום, ממשיך להיות בעל הזכויות?
במקרה של התקשרויות מסוג זה, זכות היוצרים היא של היוצר, ולא של מזמין היצירה, אא"כ הוסכם אחרת בין הצדדים. דין זה תקף גם ביחס לכל גורם המזמין יצירה מיוצר: למשל, אדם השוכר את שירותיו של מעצב אתרי אינטרנט שיעצב עבורו אתר. ברירת המחדל היא שזכות היוצרים היא של המעצב, כל עוד לא הוסכם אחרת.
יחד עם זאת, גם כאן, אם הצדדים מסכימים ביניהם על חלוקה אחרת של הזכויות, תוכן ההסכם מחייב וגובר על הנחת המוצא של הדין. יתרה מכך, החוק קובע כי דינה של הסכמה 'במשתמע' כדין הסכמה מפורשת. כלומר, אם מהתנהלות הצדדים משתמעת כוונה כי זכות היוצרים לא תיוותר בידי היוצר, דין הסכמה כזו כמחייבת. לכן, במקרה בו גרפיקאי מקבל שכר גבוה במיוחד עבור עבודתו, יתכן כי בית-משפוט שיידרש לעניין יסיק מכך כי הצדדים התכוונו להעביר את זכות היוצרים למזמין וזאת בתמורה לשכר הגבוה.
לכן, על מזמין יצירה המעוניין למנוע טענות של היוצר ביחס לזכותו ביצירה להסדיר את העניין כבר בהסכם הזמנת העבודה.
בשולי הדברים יש לציין כי ביחס ליצירה של אירוע משפחתי/פרטי ו/או דיוקן קובע החוק כי ברירת המחדל היא שהזכות ביצירה היא של המזמין, וזאת, ככל שלא הוסכם אחרת בין הצדדים.
האם עובד או יוצר בהזמנה רשאים להמשיך ולקבל קרדיט על היצירה שיצרו?
גם במקרים בהם זכות היוצרים עוברת מהיוצר למעביד או למזמין, נותרת בידי היוצר הזכות המוסרית, כלומר, זכותו לקבל קרדיט הולם בגין היצירה, ובנוסף, זכותו למנוע סילוף או עשיית פגם ביצירה. הזכות המוסרית אינה ניתנת להעברה בהסכם, ואולם היא ניתנת לויתור בהסכם (לגבי תוכנות מחשב, אגב, אין זכות מוסרית).
מניסיוננו, עובדים, יוצרים, מזמינים ומעסיקים רבים אינם מודעים לחשיבות הסדרה מפורשת של זכויות היוצרים. עם עליית היחסים בין הצדדים על שרטון, מגלים להפתעתם הצדדים כי חלות עליהם מגבלות שונות אותן ניתן היה למנוע מלכתחילה.
לכן, מומלץ לתת את הדעת ולהסדיר את הבעלות בזכות היוצרים בטרם ההתקשרות בין הצדדים ובצורה מקצועית.
הכותב הוא עו"ד אפי אהרונוב, מנהל פורום זכויות יוצרים באתר הפורומים המשפטיים – מענה משפטי מקוון בנושאים משפטיים מגוונים: זכויות יוצרים, תביעות קטנות, יעוץ גירושין ועוד