כך תזהו שמשקרים לכם בראיון העבודה (ובחיים)

אחד מהיתרונות הגדולים ביותר של לימוד שפת גוף, הוא היכולת לזהות מתי אדם משקר. הנה כמה התנהגויות גופניות שחוזרות על עצמן בהקשר זה:

• קשר עין: פחות מדי - או יותר מדי: לרוב, אנשים לא שומרים על קשר עין לזמן ממושך. אך שקרנים נוטים להתאמץ מדי, ובדיוק בגלל זה הם ישתדלו ליצור קשר עין כדי להפגין בטחון. לעומת זאת, גם הימנעות מרובה מיצירת קשר עין יכולה להוות תמרור אדום וגדול שמעיד על חוסר כנות.
• נגיעות בגוף: כשמישהו משקר, הוא ירגיש לא נוח, ולכן לרוב ישפשף את איזור הצוואר, האף והעיניים ויסתכל הצידה. פחות סביר לראות אותו נוגע באזור החזה בכף יד פתוחה.
• חלק גוף עליון נוקשה: זאת כתוצאה מהמתח להיתפס, וגם מניסיון (לא מודע) לא לשקשק.
• גוף שנוטה לאחור: או מופנה מבן השיחה. זאת כיוון שבמודע או לא, דובר השקר חש מאוים ומתגונן מבן/בת השיחה שלו. מסיבה זו, אגב, הוא גם ישתמש בחפצים (כוס קפה, מחברת, סלולארי) כדי להציב מחסום לא מודע ביניכם על השולחן.
• מחוות הגוף לא תואמות לתוכן הוורבלי, או מגיעות מאוחר מדי (למשל: מישהו שמקבל לידיו מתנה ומכריז "אני מת עליה!", ורק לאחר מכן מחייך).
• פיזור חיוכים מזויפים: חיוך מהלב הוא כמעט בלתי-ניתן לזיוף. חיוך אמיתי מתבטא בעיניים, או יותר נכון - בקמטים אשר סביבן. על כן, קל לזהות חיוך מזויף, שפעמים רבות יעיד על אי נוחות של המועמד, וייתכן שגם על שקר.

• שימוש במילים שלך כדי לענות על השאלה שעל הפרק (ולהמחשה: "האם תוכל לספר לי קצת על הניסיון שלך בתפקידך הקודם?" - "כן, אספר על הניסיון שלי בתפקידי הקודם בשמחה").
• שקרנים לרוב ירבו בפרטים שלא נשאלו עליהם כדי להוכיח את אמינותם בצורה מוגזמת, ובנוסף יענו על שאלה בשאלה נוספת.
• הוספה של פריטי מידע לא רלוונטי לשיחה. אדם שמשקר לא חש בנוח עם רגעי שתיקה, וחש צורך למלא את החלל במילים. לכל ההתנהגויות הנ"ל יש מכנה משותף אחד שמאחוריו מטרה ברורה: להרוויח זמן שמסייע לפברק תשובה.

• דיבור בטון מונוטוני. אגב, כדאי לציין כי דווקא דברי אמת יקבלו הדגשה טונאלית.
• אדם דובר שקר יינטה, במקרים רבים, להשקיט את טון הדיבור שלו ולהפוך אותו לרך מאוד - על גבול המעורפל.