איך פותרים את מצוקת הגיוס בהייטק?

רבות דובר בכנס על חשיבותו של החינוך הטכנולוגי. רה"מ החליפי יאיר לפיד ציין כי "בשנים הקרובות הממשלה תעמוד מאחורי מפעל לאומי חסר תקדים של חינוך טכנולוגי. הנדסה, תכנות, קורסים קצרים יותר של הכשרה מהירה, לימוד ביתי, תוכניות הסבה, הכל צריך להיות כלול בחבילה. אנחנו עוסקים עכשיו במיפוי התוכניות המצליחות ביותר בעולם להכשרת עובדים, אבל כבר עכשיו ברור שישראל תצטרך לתת לחברות מקומיות ובינלאומיות תמריצים כדי שהם יקימו פה מרכזי הכשרה בהיקפים גדולים".

גם שרת התעשייה והכלכלה אורנה ברביבאי אמרה כי "ההשכלה הטכנולוגית בישראל, רחוקה כיום מאוד מאוד מהמקום בו היא צריכה להיות. אנו עובדים להרחיב את ההשכלה הטכנולוגית בישראל".

רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, אמרה כי "האחריות שלנו כחברות היא להשקיע בהכשרות נרחבות של עובדים, אבל איכות החינוך נמצאת באחריות המדינה. לא יכול להיות שלתלמידים עדיין אין כלים בסיסיים ללמוד באופן  דיגיטלי, אחרי כל מה שעברנו בקורונה".

רה"מ החליפי יאיר לפיד פרס את חזונו, להביא מיליון ישראליים להייטק וציין: "מיליון איש בהיי טק פירושם שלושה או ארבעה מיליון ישראלים שמרוויחים יותר ומוציאים יותר. לכלכלת ישראל אין לאן ללכת מלבד לשוק הטכנולוגיה. רק שם נמצאת הקפיצה הבאה שאנחנו יכולים וצריכים לעשות. זו תעשיה שחיה על ענן, אז היא יכולה - בניהול נכון - להתפרס בקלות יחסית לפריפריה. מיקוד בטכנולוגיה זו הדרך היחידה לשמור על מיסים נמוכים, אבל גם להכניס לקופת המדינה מספיק כסף כדי לשפר את השירותים החברתיים. זו תעשיה שמייצרת מעגל שני ושלישי של עובדים שמתפרנסים בכבוד".

"מיליון אנשים בהיי-טק זה אומר שאנחנו יוצאים ממדינת תל אביב ליקנעם, לסכנין ולבאר שבע", אמר לפיד. "זה אומר שאנחנו ממוקדים במאמץ להכניס אוכלוסיות נוספות לשוק העבודה בדגש על גברים חרדים ונשים ערביות".

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, אמרה כי "האתגר האנושי בשוק העבודה הישראלי מתחיל בסיפור הדמוגרפי. אם מסתכלים למציאות בעיניים ולא ממצמצים - רואים פערים תהומיים בחינוך. כשליש מתלמידי כיתה א' בישראל הם ערבים או חרדים, ואנחנו לא עושים עבודה מספיק טובה בלהכין אותם לשוק העבודה".

ברביבאי הוסיפה כי " מדינה חפצת חיים לא יכולה להתעלם מאוכלוסיית רבות שלא עובדות, גברים במגזר החרדי ונשים במגזר הערבי".

עוד אמרה כי "חברות שיושבות כיום במרכז הארץ וחושבות שיוכלו להמשיך לחפור במקום ולמקסם את הפוטנציאל, אני אומרת להן: 'לדעתי, אתן כבר במיצוי'. הפוטנציאל נמצא בפריפריה, וחברות שילכו לחפש שם ימצאו את הזהב הזה". 

איל וולדמן, יו"ר וולדו הולדינגס ולשעבר מנכ"ל מלאנוקס אמר כי "חברות לא צריכות לחכות לסיוע חיצוני, אלא לאתר אנשים עם פוטנציאל בכל מקום ולהכשיר אותם. "זה חלק מהאחריות של החברות. במלאנוקס העסקנו ערבים, דרוזים, צ'רקסים וגם פלסטינים".

תאיר איפרגן, מנכ"לית זרוע העבודה אמרה כי "בישראל יש שתי כלכלות. בקרב גברים ונשים יהודים - לא חרדים, שיעור השתתפות בשוק העבודה עומד על 83%- 86%. לעומתם גברים חרדים הם בשיעור השתתפות של 50% ונשים ערביות עם 40% השתתפות בשוק התעסוקה. הפוטנציאל לשוק התעסוקה ולהייטק יכול להיות במקומות הללו שיש בהם אפשרויות רבות לכוח אדם".

הרצל עוזר, מייסד-שותף קבוצת AllJobs, ציין כי: ״מקום העבודה לפני הקורונה היה המשפחה השנייה, עם המשבר, הפיטורים וההוצאה לחל״ת של עובדים רבים, הורידו את הלויאליות למקום העבודה.  ובד בבד שינו את המגמות שהיו נהוגות עד כה. כיום העבודה מהבית היא דרישה של העובדים, במקביל לצמיחה של פרילנסרים רבים שחלקם משלבים זאת תוך כדי עבודה או בין עבודות וחלק אנו רואים שעושים זאת במקביל למספר מעסיקים בו זמנית. המגמה הזו תתחזק השנים הקרובות ואפשר למדוד תפוקות ולהרוויח הרבה יותר מפרילנסרים אם מעסיקים ישכילו ללכת לכיוון זה״.