מאת: בתיה וייסמן
כמגייסים, סביר להניח שהשאלה "למה דווקא אתה מתאים לתפקיד"? הועלתה על ידכם אינספור פעמים במהלך ראיונות עבודה. האם שאלה זו לבדה תגרום לכם להבין האם אותו מועמד מתאים לתפקיד? כנראה שלא. כדי לקבל הבנה אמיתית של הסוגיה, תצטרכו לשאול אותו מגוון של שאלות, בשלל תחומים: תנאי בסיס, ניסיון, תכונות אופי, מאפיינים חברתיים, מגרעות אפשריות, ציפיות שכר ועוד.
בקורות החיים לא מצוין המוסד האקדמי בו למד המועמד? כדאי לשאול שאלה סגורה
אך אם לא מספיק קשה להבין מהם הנושאים שצריך לברר ואילו שאלות צריך לשאול – כדי לקבל הבנה אמיתית ומלאה של המועמד, חשוב מבחינתכם גם להבין כיצד לשאול אותן.
ייתכן וזה נראה לכם מיותר. הגיוני, כי זמנכם קצר ובניתם לעצמכם תבנית קבועה פחות או יותר על פיה אתם מראיינים. אבל אם אתם לפעמים מסיימים את הראיון בתחושה שלא הצלחתם להבין באמת אם המועמד מתאים או לא, או אם עובדים חדשים שאתם מגייסים לא מחזיקים מעמד – אולי כדאי לכם להקדיש רגע ולבדוק אם המידע הבא יכול לסייע לכם בעניין.
לא רק בפסח: 4 (סוגי) קושיות
לפניכם 4 סוגים שונים של שאלות, אשר ניתן ורצוי ליישם גם בראיון העבודה, כדי לקבל תמונה שלמה ומדויקת יותר על המועמד:
1. שאלה סגורה
זוהי שאלה שהתשובה אליה ממוקדת. חשוב להשתמש בה רק במידת הצורך, שכן היא לא מותירה מאפשרת התרשמות מעבר לכך.
למשל:
- באיזה מוסד אקדמי למדת?
- כמה שנות ניסיון יש לך בתחום?
- האם את זמינה לתחילת עבודה מיידית?
שימוש לא מוצלח בסוג השאלה הזו, הוא למשל השאלה "האם אתה מעוניין לעבוד פה?", שהתשובה אליה היא "כן" או "לא" (או במקרה הטוב – "אולי").לא ממש משאיר מקום להרחבה או הבנה אמיתית של התאמת המועמד לתפקיד ולארגון.
מתי כדאי להעלות אותה? כאשר יש צורך לגלות מידע ספציפי עקרוני, להבהיר נקודה לא ברורה או לעזור למרואיין להתמקד. לרוב שאלות אלו עולות בתחילת הראיון ובסופו, לאחר הפתיחה ולפני הסיכום.
2. שאלה פתוחה
בניגוד לשאלה הסגורה, שאלה זו מאפשרת למראיין לקחת את השיחה לכיוון הרצוי מבחינתו, וכך לחשוף מגוון רחב של מידע על עצמו: סגנון החשיבה שלו, תכונות, ערכים ועוד. למשל:
- מה מביא אותך אלינו?
- מה אתה הכי אוהב בתחום?
- מה לדעתך הקולגות שלך יגידו עליך?
מתי כדאי להעלות אותה? השאלה מתאימה לכל שלב של הראיון. אך מומלץ לסיים קודם כל עם שלב השאלות הסגורות כדי לקבל את המידע הבסיסי על המועמד – ומשם לקדם את הראיון באמצעות שאלות פתוחות, כדי ליצור אפקט של "זרימה" - שיקל על המועמד להיפתח.
3. שאלות פרובוקציה/עימות
שאלות אלה עוזרות להבהיר פערים בין מה שאמר המרואיין לבין מה שהוא משדר/אומר לבין מה שאנחנו יודעים, או לדברים מנוגדים שהציג. למשל:
- את אומרת שעבדת השנה, אבל בקורות החיים שלך כתוב שעבדת עד סוף השנה שעברה. איך את מסבירה את זה?
- ציינת את X כממליץ למרות שהוא כלל לא עבד מולך. מדוע?
- אמרת שיש לך כישורי ושאיפות ניהול. כיצד תסביר מדוע לא התקדמת לעמדה ניהולית לאורך כל הקריירה שלך?
מתי כדאי להעלות אותה? רצוי להשתמש בה רק כאשר לא הצלחנו להגיע להבנה מלאה של הדברים, או כאשר יושב מולנו אדם מאוד בשליטה או מגננתי. בכל מקרה, על אף הגדרת סוג השאלה, אם החלטתם להשתמש בה - כדאי לעשות זאת חכם ומעודן ככל האפשר, כדי לא לעורר אנטגוניזם ומגננה מצד המרואיין.
4. שאלה עקיפה
כאמור, מועמדים רבים מגיעים מוכנים לראיון ויודעים כיצד להשיב "נכון" לשאלות השגורות. לפעמים תתקבל תשובה אותנטית יותר בעזרת שאלה עקיפה, שגם פחות מעוררת מגננה. למשל: במקום לשאול "עם איזה בוס היה קשה לך להסתדר"? עדיף לשאול "תוכל לספר על מקרה של קונפליקט בינך ובין בוס שלך מהעבר?".מתי כדאי להעלות אותה? כאשר יש חשש כי שאלה "פשוטה" לא תספק את המידע הרצוי, או כאשר נוצרת תחושה כי המועמד נתקע/חוסם מידע מסיבה כלשהי. ובכלל, שווה לרענן את הראיון ולשלב בו שאלות עקיפות לא שגרתיות, שיתפסו את המועמד בהפתעה ואולי יוציאו ממנו תשובות אותנטיות יותר.
חשוב לציין: למרות ההפרדה בין סוגי השאלות, הן כמובן יכולות לחפוף זו לזו. למשל, שאלת פרובוקציה מגיעה לרוב במתכונת של שאלה פתוחה, וכמוה יכולה להיות גם שאלה עקיפה. מה שחשוב מבחינתכם הוא להבין את האפקט שיוצר כל סוג - וכך לשלב אותו בחוכמה במהלך הראיון.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקהילת מנהלי הגיוס שלנו בלינקדאין!