מאת: בתיה וייסמן
בשנים האחרונות התגבר השיח סביב מצבם הבעייתי של לימודי מדעי הרוח בישראל. בשנת 2014, מתוך 238,420 סטודנטים שהתחילו בלימודי התואר הראשון, רק 7.5% מהנרשמים בחרו ללמוד מדעי הרוח. מדי שנה פחות ופחות סטודנטים בוחרים ללמד מקצועות הומאניים, בין היתר מתוך חשש כי לא ימצאו אחר כך מקום בשוק העבודה המאתגר של ימינו. אפילו ברק אובמה בכבודו ובעצמו המליץ לוותר על תואר בתולדות האמנות (ומיד התנצל).
בעידן טכנולוגי - האם תעודדו את הילדים שלכם ללמוד אמנות?
דווקא בתקופה כזו, יש שיגידו שללמוד מקצועות כמו ספרות, היסטוריה, אמנות ופילוסופיה, יכול להיות צעד מועיל לא רק בשוק העבודה - אלא גם בשאר תחומי החיים.
עדי דובסון, סטודנטית בשנתה השנייה בתכנית המצטיינים במדעי הרוח ואמנויות של אוניברסיטת ת"א, מנמקת את בחירתה: ״מלבד העניין הרב שיש לי בתחומים השונים אותם אני לומדת, אני מרגישה שזה מספק לי נקודת מבט רחבה יותר על העולם. כשלומדים היסטוריה אפשר לראות איך כל שלב הוא אבן במגדל עליו אנחנו עומדים היום. בפקולטה הזו מלמדים סטודנטים לחשוב ולחקור, לא לפעול על פי נוסחה אלא מחוץ למסגרת, מה שיכול לסייע במקצועות רבים ומגוונים. אם תעברי בספרייה שכונתית ממוצעת, סיכוי סביר שמרבית האנשים שתפגשי שם הם בוגרי מדעי הרוח, משום שאלה אנשים שמתחנכים לסקרנות ושאילת שאלות בלתי פוסקת״.
מגייסים בהיי-טק ונרתעים ממועמדים מתחום מדעי הרוח? דעו שג'ובס לא הסכים איתכם
מסתבר שאת יתרונותיהם היחסיים של בוגרי המקצועות ההומאניים מבינות לאחרונה גם חברות ההיי-טק. ברוב המקרים, עובד ממוצע בחברות כאלו יהיה בעל תואר ראשון בתחומים כמו הנדסה, מחשבים וטכנולוגיה, אך בשנים האחרונות פונות החברות גם למגזרים אחרים, במטרה למצוא עובדים יצירתיים ובעלי תפיסת עולם ייחודית. המהלך הזה משקף מפנה רחב יותר: יותר ויותר חברות פונות לגיוס עובדים שלא ממלאים את הפרופיל המסורתי של עובד היי-טק ממוצע, כדי לתרום לגיוון מחשבתי בצוותי העבודה.
את החותמת הרשמית לכך נתן סטיב ג׳ובס בכבודו ובעצמו, שאמר בשנת 2010: ״ב-DNA של אפל, טכנולוגיה לבדה לא מספיקה, אלא הטכנולוגיה בשילוב עם האמנויות החופשיות, בשילוב מדעי הרוח, שמובילות לתוצאות שגורמות ללבבות שלנו לשיר״.
סבר שמדעי הרוח גורמים ללב לשיר. סטיב ג'ובס
כמו ג׳ובס, מנכ"לים רבים נוספים מסכימים שהכשרות הומאניות, בדגש על חשיבה יצירתית וביקורתית, חיוניות לעסקים. אחד מהם הוא דניאל הנדריקס, מנכ״ל ונשיא Interface Global, שסיפר בראיון למגזין Business Insider: ״אני רוצה לשכור אנשים חכמים יותר ממני, ואני אוהב גיוון. חשוב לי למצוא מישהו שחושב באופן שונה. אחד הדברים שאני מחפש הוא אמנם קשה להשגה, אך כשמוצאים אותו הוא שווה זהב: זהו אדם שיכול לראות בשלושה מימדים. זה אדם שכשאתה שואל אותו שאלה או נותן לו פרויקט, הוא חוזר ונותן לך הרבה יותר ממה שביקשת."
על פי מחקר משנת 2013 שנערך ע"י איגוד המכללות והאוניברסיטאות האמריקאי, 93% מהמעסיקים ציינו בין התכונות הדרושות להם בעובדים יכולות כמו חשיבה ביקורתית, כושר ביטוי ופתירת בעיות מורכבות. ייתכן שהמנכ"לים כל כך להוטים לשכור אנשים שעברו הכשרה במדעי הרוח, משום שלחלק גדול מהם יש רקע דומה: מסתבר ששליש מהמנכ׳לים ברשימת דירוג 500 החברות של כתב העת Fortune, הם בעלי תואר באמנויות חופשיות, לרבות מנכ"ל אמריקן אקספרס, מנכ"ל JPMorgan, מייסד CNN ו-TBS, מנכ"ל Procter & Gamble, מנכ"ל Starbucks ומנכ"ל CBS.
ולמרות זאת, לא תמיד קל לתלמידי מדעי הרוח למצוא עבודה בחברות היי-טק. לצערם, המנהלים הבכירים לאו דווקא אחראים לגיוס הצוותים לפרויקטים. במרבית המקרים, יעדיפו המגייסים ומנהלי משאבי האנוש את המועמדים שבקורות החיים שלהם מציינים יכולות כמו קידוד ותכנות, שמן הסתם לא שכיחות אצל בוגרי מדעי הרוח.
איך גיוס של עובדים "הומאניים" מיתרגם בפועל לתוצאות חיוביות, ובמיוחד בתחום ההיי-טק?
סטיב יי, מנכ"ל פלטפורמת הפרסום באינטרנט MediaAlpha, טוען כי לימודי אמנויות מסייעים לסטודנטים לחשוב בצורה סובייקטיבית וספקנית, כישורים שדרושים בעולם הטכנולוגי כשהרבה דברים נראים בשחור ולבן. ע"פ יי, בסביבה דינאמית וטכנולוגית, אין תשובה אחת נכונה, אלא רק גוונים של כמה צודק אתה עשוי להיות. יי בעצמו התמחה בלימודי מזרח-אסיה בהרווארד, מה שסייע לו לטענתו לבחון סוגיות מפרספקטיבות שונות.
גם דניאל שיר, סגנית נשיא ב-Carbonite (חברת גיבוי ענני), טוענת שלימודי הפילוסופיה שלה באוניברסיטת וושינגטון סייעו לה בתפקידה כיום ומבדילים אותה מעמיתיה שלמדו כולם מקצועות ריאליים. שיר טוענת כי לימודיה מייחדים אותה וגורמים לה לחשוב על פתרונות יצירתיים לבעיות שבוגרי מקצועות ריאליים אינם חושבים על פתרונן בצורה זהה. ״אני תמיד שוקלת שפע של אפשרויות ייחודיות בכל מצב״.
עובדים שעברו הכשרה הומאנית עשויים להעניק נקודת מבט אלטרנטיבית בהחלטות יומיומיות, אך וינס ברודי, מנכ"ל חברת השיווק Thismoment, טוען כי לימודי האמנויות והרוח עשויים לסייע בקבלת החלטות גדולות וחשובות, כמו ההשפעה שלחברה צריכה להיות על התעשייה. בתור סטודנט באוניברסיטת בראון, למד ברודי דת - תחום שמדגיש את הצבת המטרות לטווח הרחוק יותר מאשר את הרווחים מידיים. ברודי טוען שהרקע האקדמי שלו מסייע בעיצוב החשיבה שלו על העבודה, ועל בניית חברה שהרווח שלה יישאר יציב לאורך השנים, גם בתקופות קשות. תפיסה זו אולי מנוגדת מעט לגרעין התרבות הטכנולוגית, בה יזמים מעודדים לקחת סיכונים, אך רבים מהם עוברים לרעיונות חדשים כשדברים לא מסתדרים.
ואיך מתאימים פרופיל הומאני - לצוות טכנולוגי? אין ספק כי מדובר בפרופיל שהוא קשה, אך הקושי העיקרי הוא בעיקר בתפיסה המקדימה של המגייסים. לכן, ראשית כדאי לחשוב על כמה שאלות לפני תחילת הגיוס:
- האם ההכשרה הטכנולוגית לתפקיד חייבת להגיע מבעוד מועד, או יכולה להתבצע תוך כדי תנועה?
- האם דווקא תחומי הכשרה וידע אחרים יכולים להביא לביצוע טוב יותר של המטלות שבו? אילו?
- האם יש מקום לפתוח תפקיד שאינו לאו דווקא טכנולוגי נטו, ולשלב בו דווקא מועמד מתחום מדעי הרוח?
אפיון המועמדים הכי מתאימים לארגון שלך – גם דרך שירות המיון וההשמה של AllJobs