מגייסים רבים חשים כי בתהליך הארוך של גיוס העובדים – שלב וידוא ההמלצות נראה כמו חוליה אחת קטנה שאפשר לוותר עליה, או לבצעה באופן חלקי. אחרי הכל – ניסיון הוא ניסיון ותואר הוא תואר. אולם למרבה הצער ויתור על שלב זה הנו טעות לא קטנה, שעלולה לעלות ביוקר.
2. בדיקה מאוחרת מדי של ההמלצות
רבים בוחרים לבדוק את ההמלצות בשלב בו נותרו להם שניים שלושה מועמדים סופיים אשר עברו את כל שאר השלבים. למעשה, עדיף להקדים את ביצוע השלב הזה עוד לפני שלב הראיון הטלפוני, על מנת לחסוך את זמנכם ואת זמן המועמד, במידה וההמלצות לא ישביעו את רצונכם (או במקרה הרע - יתבררו כלא קיימות).
3. ויתור על שאלות פולו-אפ
לא מספיק לשאול "האם היית מרוצה ממנו?". אם שאלתם את המעסיק הקודם של המועמד את השאלה הזו והתשובה הייתה חיובית - כדאי לנסות להרחיב, כדי לקבל תמונה רחבה והבנה טובה יותר של המועמד. שאלות המשך שאפשר לשאול, הן "למה בעיניך X הוא עובד טוב?", או "איך היית מתאר את העבודה מולו?"
4. ויתור על הפניה לממליצים שעבדו עם המועמד באופן ישיר
מחפשי עבודה רבים מציעים כממליצים אנשים עמם היה להם קשר מקצועי לא ישיר – כנראה כי איש קשר זה ייתן להם המלצה טובה. אולם כמגייסים, זכותכם המלאה לבקש (ולקבל) המלצה גם מעובד שהיה בעל יחסי עבודה ישירים עם המועמד ויוכלו לספק להם תמונה מדויקת יותר לגביו. המועמד מתקשה לעשות זאת? כדאי לחקור ולהבין מדוע, והאם יש לזה משמעות נסתרת לגביו.
לסיכום: ביצוע הליך אימות ההמלצות של המועמד הוא חלק חשוב תהליך הגיוס שלא מומלץ להקל בו. כדי לוודא שאתם מגייסים את הטובים ביותר – וודאו ככל שביכולתכם כי התמונה אותה הם מציגים בפניכם היא האמת לאמיתה.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקהילת מנהלי הגיוס שלנו בלינקדאין!