כל עובד זוכר את התחושות שלו מהיום הראשון במקום העבודה החדש. את ההתרגשות והציפייה מלווים גם חששות, פחדים וחוסר ידיעה לגבי מה צפוי לו, איך יקבלו אותו וגם כיצד תיראה העבודה שלו בפועל.
כנראה שלא משנה מה נעשה, כמעסיקים לא נוכל להעלים את החששות הללו לגמרי. מה שכן ניתן לעשות, הוא להקל במעט על התהליך – ואף להרוויח ממנו עבור הארגון.
2. הסוד הוא בטאץ' האישי: ספרו לו על כל המסביב
הכרות בין העובד החדש עם האנשים והמקום תשבור עבורו את הקרח, ולכן דאגו שייערך לו סיבוב היכרות בארגון - עם דגש על העובדים עמם יעבוד באופן ישיר. יש לקחת בחשבון כי הסבירות שהוא יזכור את כל שמות העובדים לאחר סיבוב הכרות אחד הוא אינו גבוה במיוחד, אך ההליך חשוב גם כדי שהעובדים הקיימים יכירו אותו.
רעיון נחמד אשר יכול להקל עבורו את ההכרות עם הנפשות הפועלות בימים הראשונים הנו לוח זיהוי, או לחליפין אתר, הכולל תמונות + שמות של העובדים בארגון, אליו יוכל לגשת בכל עת. אפשר גם ליישם את הקונספט הנ"ל באמצעות שילוב תמונה שלהם בחתימה האישית של המייל שלהם.
מעבר לסיבוב ההכרות הרשמי והמתבקש, העובד החדש ישמח לגלות כמה דברים שאינם נכללים בתיק החפיפה שלו. הוא וודאי יעריך את זה שתגלו לו את הדברים הקטנים אך החשובים, כמו: רגישויות של פוליטיקה פנימית, איפה כדאי לאכול בחוץ, קודים של לבוש (במידה וישנם), פינות שקטות ועוד.
3. לעולם לא תצעד לבד: ספקו לו רשת תמיכה
כאשר אדם מגיע לסביבה חדשה המלאה באנשים לא מוכרים הוא עלול ללכת לאיבוד. בזמנים כאלו, חשוב לתת לו תחושה כי הוא אינו לבד וכי יש לו כתובת לכל בעיה או בקשה. ראשית, הגדירו לו מראש "חונך", או עובד האחראי על החפיפה שלו (לעיתים יהיה זה העובד המוחלף, אך זה יכול להיות עובד אחר). חשוב כי אותו עובד יהיה סבלני, אמפאתי, קשוב ולא פחות חשוב – יודע את העבודה היטב ברמה בה יוכל להסביר אותה על בוריה.
אם אתם חשים שהעובד נמצא במצוקה או הולך לאיבוד, ואפילו סתם כדי לסכם את היום – קחו אותו ושבו יחד לשיחת ביניים. בררו עמו כיצד הוא מסכם את היום הראשון, היכן הוא נתקל בקשיים והאם הוא זקוק למשהו נוסף. נסו לשדר לו כי מדובר ביום ראשון מתוך תקופה ארוכה של הסתגלות, ובודדים הם אלו שמבריקים בו.