הורמונים בפעולה
לא, זה לא מה שאתה חושב.. בהקשר הנוכחי מדובר בתגובתנו האינסטינקטיבית למצב של איום, תגובה הנקראת: "מלחמה או מנוסה". אצל בני האדם, בדומה לחיות אחרות, קיים מנגנון טבעי הפועל במצבי סכנה ומעורר הורמונים שדורכים את הגוף ומאפשרים לו להתגונן.
הורמונים אלה מאפשרים לנו לרוץ מהר יותר ולהילחם טוב יותר. הם מגבירים את קצב פעימות הלב, מעלים את לחץ הדם, ומזרימים יותר חמצן לשרירים.
הטריגר להפעלתו של מנגנון זה הוא לאו דווקא סכנות חיים ממשיות; אנו מגיבים באופן דומה גם למצבי "סכנה פסיכולוגית", כמו אירועים הנתפשים על ידנו כמכשול להשגת מטרותינו. הבעיה היא שבמצבים כאלה מנגנון זה אינו יעיל, ולאורך זמן עשוי להיווצר מצב של לחץ (Stress).
סכנה- עומס יתר!
Stress (לחץ) מוגדר כמצב בו אדם מרגיש שהדרישות עימן עליו להתמודד הן מעבר למשאבים שבאפשרותו לגייס (לרבות משאבים נפשיים). נמחיש זאת באמצעות דוגמא פשוטה: ניקח שקית ניילון, ונמלא אותה, עוד ועוד. מה יקרה? מעבר לגבול "היכולת" השקית תתפוצץ. עיקרון זה תקף גם עבורנו; בני-אדם אמורים לעשות בדיוק את מה שהם בנויים לו, ולא מעבר לכך. אם ננסה לחרוג מגבול יכולתנו האישית, בין אם מדובר בעבודה או בכל תחום אחר, בסופו של דבר נישבר.
בחן את עצמך- האם אתה במתח?
השלב הראשון בהתמודדות עם מתחים בעבודה (ובחיים) הוא שלב המודעות. סימני האזהרה הבאים יעזרו לך לזהות האם אתה במתח ועד כמה:
• עייפות כרונית, חוסר אנרגיה
• כאבי ראש תכופים, ירידה/ עלייה במשקל
• קוצר נשימה
• בקורת עצמית, תסכול, חשיבה שלילית בכל הנוגע לעבודתך
• תחושה שאינך מוערך/ מובן ע"י הבוס והעמיתים לעבודה
• כעס המכוון כלפי כל מי שפונה אליך בדרישה
• נטייה "להתלקח" מכל שטות ולהתפרץ על הסובבים אותך
• הרגשה שאתה מוקף מכשולים בירוקראטיים שעוצרים אותך
• חוסר אונים, הרגשה שאין ביכולתך לעמוד בעומס העבודה
מרגיש שהמתח עוד מעט משתלט עליך? הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הסיטואציה היא להקדים תרופה למכה, ולמנוע את התהוות הלחץ. ישנן כמה שיטות פרקטיות שיסייעו לך במשימה:
לא נותנים למתח להשתלט!
תכנית אישית לניהול מתחים: תחילה עליך לזהות את מקורות הלחץ. האם מקור הלחץ הן מערכות יחסים לא טובות עם עמיתים לעבודה? האם העומס בעבודה הוא מעבר ליכולתך? או שאולי אתה מנהל אורח חיים לא בריא שמשפיע על תפקודך?
1. פתח מודעות לאופן בו הנך מגיב כשאתה תחת לחץ. הייה קשוב לגופך ולרגשותיך (למשל: דופק מואץ, דיבור בקול רם, תנועות תזזיתיות) וזהה באמצעות סימפטומים אלה את מקורות הסטרס.
2. דרג את המקורות על פי מידת הקריטיות שלהם. בראש הרשימה יופיעו אותם גורמים איתם אתה חייב להתמודד, ובסופה יופיעו כל אותם "טריגרים" קטנים שיכולים לחכות.
3. רשום לצד כל סעיף ברשימה איזו טכניקה תסייע לך להתגבר על הבעיה הספציפית, אילו כישורים אישיים תוכל לנצל, אילו כישורים עליך לפתח (למשל: אסרטיביות, יכולת ניהול זמן), ומי האנשים סביבך בהם תוכל להיעזר.
זוהי התכנית האישית שלך לניהול מתחים! כל שנותר לך לעשות הוא לעמוד בה, ורק לא להיכנס כתוצאה מכך ללחץ נוסף..
יותר מידי עבודה?
עומס יתר בעבודה תורם משמעותית לתחושה של סטרס. איך מתמודדים? לומדים לקבוע סדרי עדיפויות, לנהל את הזמן ביעילות, ולהאציל סמכויות על אחרים.
זה גם המקום לשאול את עצמך האם אתה נוטה לקבל בסבלנות משימות ש"מפילים" עליך אחרים. אולי עמיתיך לעבודה מנצלים זאת לרעה? למד להגיד "לא" למי שמעביר אליך משימות שאינן במסגרת תפקידך.
אם אתה מומחה לניהול זמן ועדיין עובד לתוך הלילה כדי לעמוד בעומס, כדאי שתעצור ותבצע הערכת מצב.
איך לסיים את כל העבודה בלי ליפול מהרגליים?
הבן מה באמת חשוב לצורך הצלחה בתפקיד. קרא חומרי תיעוד רלוונטיים, כמו מסמך הגדרת התפקיד, או דיווחים תקופתיים, ואבחן באמצעותם את סדרי העדיפויות לביצוע המשרה.
אם קיימת בארגון מערכת תמריצים, למד בעבור אילו הישגים מוענק התגמול.
מהו החזון של החברה בה אתה עובד? בדרך כזו או אחרת, תפקידך נועד לתרום להשגת החזון הארגוני. וודא שאתה שם דגש על המשימות המרכזיות שנגזרות מהאסטרטגיה הכללית.
מי הם העובדים המוערכים ביותר בחברה? יתכן ותפקיד דומה לשלך מבוצע ע"י מי שנחשב עובד מבריק. למד את "הסודות הקטנים" שלו, כיצד הוא עובד, ואילו כישורים מבטיחים את הצלחתו.אחרי שזיהית על מה עליך לשים דגש ואילו כישורים עליך לפתח, כל שנותר לך לעשות הוא לתאם ציפיות עם הבוס.
לאחר שאספת את כל הנתונים, הפק מסקנות: דרג בסדר עדיפות נמוך את כל אותן משימות חשובות פחות; זהה מה חסר לך לביצוע משרתך בהצלחה (אולי הכשרה רלוונטית? אולי עזרה מחבר לצוות?)
מרגיש עייפות כללית?
לעייפות יש חלק מרכזי ביצירת תחושת לחץ. האם אתה נמנה על אלה "שנשואים" לעבודתם? עובד מסביב לשעון? מקריב שעות שינה? אם זה המצב, אין פלא שאתה עייף ומתוח! שיטה מצוינת להירגע ולהפיג מתחים היא להיכנס לאמץ תחביב. אם למשל יום העבודה שלך מאופיין בתחרותיות, אמץ תחביב "הפוך" כמו הליכה, קריאה, או אולי ביקורים קבועים בתערוכות אומנות..
צא לחופשה! אין כמו חופשה למילוי המצברים. השאר את המחשב הנייד מאחור והתנתק מהעבודה למשך שבוע שבועיים.
הקפד על שינה סדירה. אולי כבר התרגלת להרגיש עייף כל הזמן. התחל לישון כמו שצריך, ולא תאמין כמה אנרגטי תהפוך להיות!
אתה חייב ליצור איזון בין העבודה לחיים - זה טוב גם לעסק.
האם אתה מלחיץ את עצמך?
לעיתים קרובות הלחץ שאנו חווים הוא סובייקטיבי ולא ממש קשור למציאות.. יתכנו מקרים בהם אנו קופצים למסקנות, חושדים שלא בצדק באחרים, או "יורדים" על עצמנו בלי סיבה. מכאן קל מאד להיסחף למערבולת של חשיבה שלילית.
כאשר אתה נתקל בסיטואציה מלחיצה המעוררת בך מחשבות שליליות, אבחן את המחשבות תוך שהן עולות (ואפילו, למשך מספר ימים, העלה אותן על הכתב), ונתח אותן באופן רציונאלי. טיפ: אם אתה מתקשה להיות אובייקטיבי כלפי עצמך, דמיין שאתה מנתח את רשימת המחשבות השליליות של חברך הטוב ביותר, ושעליך לתת לו עצה.
אולי יש לך נטייה לחשוב שלא תצליח לעמוד במשימות המוטלות עליך. בדוק: האם קיבלת הדרכה/ הוראות ביצוע? האם ברשותך כל המידע הנדרש? האם הקצית זמן לביצוע המשימה? אם כך, אין שום סיבה שלא תעמוד בה!
יתכן ואתה מודאג שנסיבות מחוץ לשליטתך יפגעו בעבודתך. בדוק: האם הכנת תכנית גיבוי? האם הבאת בחשבון תרחישים אפשריים? אם כן, הרי שהתכוננת כמיטב יכולתך.
ואולי- הגיע הזמן להתקדם?
יתכן והגעת לשלב בקריירה בו מקום העבודה הנוכחי שלך אינו עונה עוד על צרכיך. במקרה כזה, מקור הלחץ הוא קרוב לוודאי תפקיד לא מאתגר וחוסר סיפוק בעבודה. אם הרצון לעשות שינוי מדגדג לך בקצות האצבעות, יתכן ועליך לשקול ברצינות שינוי קריירה.
לסיכום...
תהליך ההתגברות על מצב של סטרס הוא תהליך של למידה עצמית. יתכן ובסופו תכיר בכך שאתה לא סופרמן, ויתכן שתבין היכן לא פעלת נכון. זכור שאתה לא שחקן יחיד במערכה, וישנן נסיבות שאינן בשליטתך. במילים אחרות: אם אתה בלחץ כתוצאה מגורמים שבשליטתך- למד להתגבר עליו; אם הלחץ נובע ממה שאינך יכול לשנות- אל תיכנס אליו מלכתחילה..
מחפשים עבודה פחות מלחיצה? הצטרפו עכשיו!
