גם לא בין חברים - כשמדובר בכסף שאנחנו מרוויחים מקובל לדבר במונחים מעורפלים, העיקר שלא לחשוף כמה באמת נכנס לנו לחשבון הבנק. אבל עם כל הכבוד לשמירה על דיסקרטיות, הנוהג הזה גורם לנו לאבד שקיפות ופוגע ביכולת שלנו לדעת כמה אנחנו יכולים להרוויח מעבודתנו.
לטענתה של מאיה "זה המצב בתחום של התמחות בפסיכולוגיה חינוכית - אין שכר קבוע, השכר תלוי בעירייה בה עובדים והוא נע בין 2,500-4,000 שקלים לחצי משרה ולכן, תמוה ככל שיהיה המצב, על אותה עבודה אפשר להרוויח שתי משכורות שונות לחלוטין - הבדל שככל הנראה נובע מכך שכל עירייה מתקצבת באופן שונה את השכר של הפסיכולוגים המועסקים אצלה והפסיכולוג המתמחה מקבל תלוש שכר לא הכי ברור שבו התעריפים מתחלקים לכל מיני ״הסכמים״ שכדי להבינם צריך ללמוד עוד תואר."
דנה, פסיכולוגית קלינית, 29
"במהלך לימודי התואר השני שלי עבדתי במשך שנתיים במרפאה פסיכולוגית, בתפקיד שכלל בזמנו שירותים תומכי טיפול ומחקר. עם סיום לימודיי, התחלתי לטפל כפסיכולוגית מן המניין באותו מקום. השכר עבור שעות הטיפול ועבור המחקר תומחר לפי שעה, עם תעריף שונה לכל תפקיד - טיפול או מחקר. כשהיקף המשרה בתחום הטיפול גדל והתקרב למשרה מלאה, סבלתי מחוסר וודאות לגבי מספר שעות העבודה שאקבל בכל חודש וכאדם שזקוק ליציבות בחייו ושצריך לשלם שכר דירה והוצאות שוטפות, זה הטריד אותי מאוד.
מכיוון שידוע לי שאני אוהבת וודאות ויציבות בחיי, הצעתי למנהלת שלי שאעבור למתכונת של משרה מלאה בשכר גלובאלי במקום לפי שעה והצעתי התקבלה בחיוב. בתחילת המעבר למתכונת זו סוכם על חוזה שכר בגובה 7,000 שקלים ברוטו לחודש ומאז הספקתי לקבל העלאה, כך שכרגע שכרי עומד על 8,000 שקלים לחודש (ברוטו).
מסקנתי מהעניין היא שיכולתי כנראה להרוויח קצת יותר אם הייתי ממשיכה לעבוד במתכונת של שכר שעתי, אך מכיוון שהיציבות הכלכלית חשובה לי יותר, אני מרוצה בסך הכל מכיוון שהרבה יותר נוח עבורי להצליח לתכנן את עצמי כלכלית בחודשים הקרובים מאשר להרוויח בחישוב השנתי קצת יותר ולהיפגע מחודשים "חלשים" לעומת חודשים "חזקים" יותר. בנוסף, בהתחשב בכך שאני רחוקה מלסיים את המסלול המתיש שפסיכולוגים צריכים לעבור עד שמותר להם להקים קליניקה עצמאית, ההסכם כרגע סביר מבחינתי."