חוזה עבודה הוא מסמך שמטרתו להגדיר את תפקיד העובד (משימות, היקף העבודה ותחומי אחריות) ולהסדיר את זכויותיו וחובותיו אל מול המעסיק. אספנו עבורכם שאלות ששאלו גולשים אודות הזכויות שמגיעות להם בתקופת האבטלה ואת תשובותיו של עו"ד שאול הזנפלד.
"האם אני חייב לחתום על התחייבות לעבודה לתקופת זמן? אם מסיבה כלשהי הפרתי התחייבות זו יכולים לקנוס אותי"?
תשובה: אין חובה לחתום על התחייבות מעין זו אולם משעה שנחתמה יש למלא אחריה. במידה וכתוצאה מהפרתה של ההתחייבות נגרם לצד השני ("הנפגע") נזק הרי שהנפגע רשאי על פי דיני חוזים רגילים לתבוע מן המפר פיצויים בגין נזקיו.
"בחוזה העבודה שלי קיימים סעיפים שאין להם גב בחוק. המעסיק אמר לי שהכנסת סעיפים כאלו זה חלק מהסטנדרט של פורמט החוזה בחברה. האם חתימתי על חוזה כזה יכולה לעקוף את חוקי המדינה בנושא או שכל מה שכתוב בחוזה כפוף להם"?
תשובה: סעיפי אי תחרות ככלל אינם "מחזיקים מים" אלא בנסיבות ספציפיות. הטענה שאלה "סעיפים סטנדרטיים" מגוחכת. חוץ מהתנ"ך אין שום טקסט שלא ניתן לשנותו. כמובן שהסכם כפוף לחוק ולא יכול לעמוד בניגוד לחוק.
"אני עצמאית המפיקה חשבונית אחת מידי חודש בלבד למקום העבודה שלי, למרות שאני חתומה על חוזה כי אין בינינו יחסי עובד-מעביד. האם עדיין מגיעות לי זכויות כגון פיצויים, הבראה וכו'"?
תשובה: זוהי שאלה עצומה. ככלל היחסים "עובד-מעביד" הם סטאטוס שנקבע על פי הדין (כמו "נישואים" או "אפוטרופסות"). יחד עם זאת ניתן בהסכם לרוקן את התוכן מהסטאטוס הזה ("סעיף גדרון"). יש לבחון את הנסיבות הספציפיות של ההעסקה, מבחני ההשתלבות למיניהם, וכמובן לבדוק לעומק את החוזה. הייתי מציע לפנות לעורך דין שמומחיותו בדיני עבודה.
"רוב העבודות שהתעניינתי בהן מבקשות התחייבות לשנה מינימום. האם המעסיק יכול לתת לי ""קנס"" אם אעזוב מוקדם יותר מההתחייבות? האם ההתחייבות הזאת היא חוקית"?
תשובה: בד"כ התחייבות לתקופה מנומקת בהכשרה. היה והמעביד מכשיר את העובד ומשקיע בעובד משאבי זמן וידע – יש הצדקה לחייב את העובד לשלם למעביד את עלויות ההכשרה אם העובד לא משלים תקופה מינימאלית של עבודה (= "קנס"). גובה הקנס ומשך התקופה תלויים במהות ההכשרה. ככל שההכשרה מורכבת יותר ועלויותיה גבוהות יותר כך מוצדק לקבוע קנס גבוה יותר ותקופת מינימום ארוכה יותר. בפסיקה נטו לתת תוקף להתחייבות סבירה ובמיוחד כאשר הקנס שהוטל על העובד שלא השלים את תקופת המינימום היה פרוגרסיבי (נמוך יותר ככל שתקופת העבודה היתה ארוכה יותר).
"אני מועסקת בחברה המספקת שירותי מיקור חוץ ללקוחות. העבודה שלי היא לפי שעות. מזה כ-3 חודשים החברה איננה מספקת לי עבודה בטענה כי התקציב של הלקוח בו עבדתי אזל, והפרויקט מוקפא. בתקופה זו אין אני מקבלת שכר וגם לא תלוש. שאלותיי הן:
1. האם החברה מחויבת לשלם לביטוח לאומי גם עבור התקופה בה אין היא מספקת לי שעות עבודה?
2. במידה ואין חובה על החברה לשלם לביטוח לאומי, מה המשמעות לגביי?
3. האם החברה מחויבת לספק לי עבודה בפרויקט אחר? אם לא, האם היא מחויבת לפטר אותי ולעשות זאת רטרואקטיבית מיום הקפאת הפרויקט?"
תשובה: אין חיה כזו להחזיק עובד בבית בלי עבודה ובלי שכר. על המעביד לעשות אחת משלוש: או לספק עבודה (ולשלם בעדה כמובן), או לפטר את העובד, או להוציא את העובד לחל"ת (אפשרות זו תלויה בהסכמת העובד). כל עוד מתקיימים יחסי עובד–מעביד בין הצדדים זכאי העובד לשכר מינימום לפחות (קצת פחות מ- 4,000 היום) וכן, אם הכנסתו של העובד שווה להכנסה המינימאלית לתשלום דמי ביטוח או נמוכה ממנה, ישלם המעסיק בעד העובד דמי ביטוח, כאילו סכום הכנסתו הוא בגובה ההכנסה המינימאלית. במקרה שהעובד והמעביד מסכימים על הוצאת העובד לחל"ת העובד ישלם עבור עצמו את דמי הביטוח הלאומי אולם הוא יכול לתבוע דמי אבטלה לאחר 30 ימים, בתנאי שניצל את מלוא מכסת ימי החופשה העומדים לזכותו.
"האם נהוג או חוקי לציין בהסכם עבודה עניין פוליגרף? האם העובד חייב לחתום על הסכם אשר מבקש ממנו בדיקת פוליגרף במהלך תקופת עבודתו"? (מצוין כי הפוליגרף נועד למבדקי אישיות העובד)
תשובה: תלוי בסוג העבודה. ענין הפוליגרף אינו בלתי חוקי ובלבד שלמעביד יש אינטרס לגיטימי בבדיקה כאמור. למשל במוסדות ביטחוניים. כמובן שבמידה והעובד סבור כי מדובר בפלישה מוגזמת לפרטיותו אין הוא חייב להסכים לקבל על עצמו את העבודה המוצעת.
"האם איסור תחרות הינו סעיף חוקי ולכמה זמן? האם תקופה של שנה נחשבת מוגזמת/מקובלת/חוקית"?
תשובה: אי תחרות "ערומה" (כלומר שאינה באה בגדר "הלכת צ'ק פוינט") לא תעמוד בביקורת שיפוטית. יחד עם זאת היה וההוראה עומדת בתנאי "צ'ק פוינט" וההלכות לאחר מכן, יתכן והיא תיאכף ותהיה בעלת תוקף.
"חברה מבקשת התחייבות לשנה כנגד קנס. יש לציין שאין הכשרה מסודרת, יש בשבוע הראשון סוג של התלמדות. האם זה חוקי"?
תשובה: ניתן להסכים על קנס בגין הכשרה, אולם על מנת שההוראה תעמוד בביקורת שיפוטית עליה להיות מידתית ופרופורציונית. כלומר -שמשך ההכשרה ועלותה יעמדו ביחס ישר לאורך תקופת ההתחייבות ולגובה הקנס. כמו כן מומלץ לקבוע "קנס יורד" (קרי: ככל שתקופת העבודה ארוכה יותר כך פוחת גובה הקנס).
"עבדתי בחברת תקשורת וכשעזבתי הם גבו ממני קנס עבור קורס. האם זה חוקי"?
תשובה: ככלל יש למלא אחר התחייבות חוזית. במקרה שנקבע קנס עזיבה פרופורציוני (הולך ויורד עם הזמן) – בתי הדין נתנו לו תוקף. קנס עזיבה שלא משתנה ושהחברה גובה אותו במלואו גם לאחר שחלפה רוב תקופת ההתחייבות – נפסל. גם לגובה הקנס יש משמעות (הוא צריך להיות פרופורציוני לשווי הקורס או ההטבה).
רוצים לדעת עוד? לחצו כאן למידע נוסף בנושא זכויות עובדים.
מקום העבודה מוציא אתכם לחופשה ללא תשלום?
זכויות עובדים: תנאי עבודה ונסיעות