צירוף המילים עבודה בחו"ל מהלך עלינו קסם, למרות שרוב הישראלים נוסעים לחו"ל יותר ממה שהם מבקרים באילת (או אפילו בחולון). אומרים לנו עבודה בחו"ל, אנחנו שומעים "קריירה בינלאומית". אומרים "נסיעות תכופות", אנחנו שומעים "דיוטי פרי". אומרים לנו Relocation ואנחנו שומעים את הילד מפטפט אנגלית רהוטה. העיקר, תנו לנו לצאת מכאן.
על הציר שבין יציאה לצורך ביצוע תפקיד מוגדר בחו"ל במסגרת רילוקיישן, כשכל הפרטים סגורים, חתומים ומטופלים מהארץ, לבין נסיעה לחפש את המזל בחו"ל (עדיף עם ויזה), יש נקודות רבות. בקטגורית רילוקיישן יש מספר רב של משרות במקצועות מגוונים, חלק נכבד מהן אינו מצריך התמקצעות או ניסיון ספציפי למרות שמדובר במשרה מלאה ותפקיד מכובד. אמנם, אם כל מי שהיה רוצה לעבוד בחו"ל היה יכול לארגן זאת בקלות, יתכן שאוכלוסית מדינת ישראל היתה מידלדלת במידה מסוימת, אבל בכל זאת, לנחושים ו/או להרפתקנים שבכם, יש הזדמנויות.
מה שמסרבל בדרך כלל את עניין הנסיעה, עד כדי ירידת הרעיון מהפרק לחלוטין, הוא בני המשפחה הנלווים לעובד. בעבודה בחו"ל החלק של העבודה הוא לפעמים החלק הפשוט יותר, ושאר היבטי החיים בחו"ל (התנתקות מהמשפחה בארץ, שפה, עלויות מחיה, חינוך ילדים, תנאים פיזיים וכדומה) עשויים בסופו של דבר להוריד אתכם מהעניין.
2. עבודה בשליחות ארגון מסחרי בעל עסקים בחו"ל (Relocation)
גם כאן כשמתייחסים לעבודה בחו"ל מדובר במגוון תפקידים רחב, שהמשותף להם לרוב הוא שמדובר במשרה שהכישורים חשובים בה יותר מהעלות הגבוהה באופן משמעותי, של ניוד של ישראלי לחו"ל לעומת העסקת איש מקצוע מקומי.
אם אתה עובד באחד מאותם ארגונים בעלי סניפים או נציגים ברחבי העולם, סביר להניח שאתה מכיר או יכול לאתר את הערוצים דרכם ניתן להגיש מועמדות לתפקיד בחו"ל. בין הסיבות שמניעות ארגונים לשלוח עובד ישראלי עשויות להיות היכרות מעמיקה עם טכנולוגיה או מוצר של החברה, או עם שיטות עבודה ספציפיות, הצלחות מרשימות בביצוע תפקיד בישראל, יחסי אמון עם הנהלת החברה וכמובן ההקשר התרבותי והתקשורתי בעבודה מול הארץ. כאשר מדובר בהצעת עבודה אצל גורם שאין לכם איתו קשר תעסוקתי קודם, הגורמים המטפסים לראש הרשימה הם שליטה טובה בשפת המקום וניסיון תעסוקתי ספציפי. באזורים מסוימים בעולם, היכרות עם התרבות העסקית הרווחת היא נכס עבור המועמד.
יתרונות? כמעט אך ורק יתרונות. חברות השולחות את עובדיהן לחו"ל נוהגות בד"כ לתגמל אותם בעין יפה עבור "חוסר הנוחות" הכרוך במעבר. מבחינת הקריירה, מדובר בד"כ בתפקידים המשתלבים במסלול הקריירה הקיים, וגם אם מדובר בתפקיד רוחב, הניסיון ממשיך להיצבר, והצלחה בביצוע התפקיד תורמת למסלול הקידום המקצועי.
חסרונות? המגזר העסקי אינו רחום כמו המגזר הציבורי. כישלון בתפקיד עשוי לקטוע את השליחות ולחבל בקריירה. חיסרון נוסף, לעומת המגזר הציבורי, התפקידים הזמינים יותר הם אלה הממוקמים באזורים המבוקשים פחות, מה שניתן לכנות בנימוס "חורים".
3. עבודות מזדמנות בחו"ל
להבדיל משתי הקטגוריות הקודמות, עבודה מהסוג הזה לא חייבים לארגן מראש מהארץ. תרמילאים, סטודנטים בחו"ל וכמעט כל ישראלי שזקוק להכנסה בגולה, יכול להתארגן על משהו ואפילו בטווח די קצר. ההיצע מגוון (הרבה מכירות מסוגים שונים, אבל גם מובינג, שמרטפות, ניקיון וכדומה), בלי מחויבות לטווח ארוך, בלי דרישות לכישורים ייחודיים וזמינות העבודה היא כמעט בכל מקום בו ניתן למצוא ישראלים (שזה בעצם כמעט בכל מקום). המידע מתפרסם בעיתונים ובאתרי אינטרנט לישראלים בחו"ל, וגם ובעיקר ברשת הקשר הבלתי פורמאלית של הישראלים בחו"ל, שהרי כל ישראל חברים. בטוח שאתם מכירים מישהו שיודע או שמכיר מישהו שיודע.
יתרונות? זמין, לא מחייב, מתגמל בדרך כלל ובעבודות מסוימות בעונות מסוימות מתגמל מאוד.
חסרונות? לא תמיד עומד בכל החוקים, מה שעם קצת מזל רע עשוי לייצר בעיות. תנאים סוציאליים נדירים ובכלל אל תשאלו על אישורי שהיה ועבודה. אין ארגון מסודר, ואם יש אז קוראים לו "משה כהן", והרבה תלוי במערכת היחסים שלכם איתו. קריירה? אתם בסעיף הלא נכון!
4. הדרך הקשה- חיפוש במאגרי עבודה בחו"ל
ניתן כמובן לחפש עבודה בחו"ל שלא דרך ההיצע המתפרסם בארץ, אלא דרך מאגרי מידע מקומיים בחו"ל או מאגרים כלל עולמיים. זו הדרך הקשה כי לרוב אין לכם יתרון יחסי ולעומת זאת הקשיים הם רבים – ההתארגנות הבירוקרטית, הלוגיסטית והיומיומית במקום בו תעבדו מוטלת עליכם בלבד.
החריגים לסעיף זה הם בעלי מקצועות ספציפיים בהם קיים קשר שוטף עם הקהילה המקצועית העולמית, כגון חוקרים ורופאים, בהם היכרות מקצועית עשויה לפתוח פתח לשיתוף פעולה והצעת עבודה. למי ששייך לקטגוריה הזאת – אתם בטח יכולים ללמד אותנו איך עושים זאת.
עד כאן לגבי האפשרויות הפרושות בפני המבקשים לצאת לעבוד בחו"ל. בכל מקרה, אם החלטתם ללכת על זה רצוי שתצטיידו בקורות חיים מקצועיים באנגלית.