מאת: עו"ד אפי אהרונוב, משרד עורכי דין א.אהרונוב ושות'.
מה קורה כאשר עובד ממציא פטנט במסגרת עבודתו אצל המעביד? לפניכם התייחסות החוק:
מהו פטנט?
פטנט הוא הזכות לשימוש בלעדי-מונופוליסטי בהמצאה, שיכול להינתן לבעל המצאה בכל תחום טכנולוגי, אם היא חדשה, מועילה, הניתנת לשימוש תעשייתי ושמגולמת בה התקדמות המצאתית.
כדי לזכות בפטנט יש להגיש בקשה לרשם הפטנטים. אם הבקשה עברה בהצלחה את הליך הבחינה,
זוכה בעליה בזכות בלעדית למשך 20 שנים והוא רשאי לתבוע כל גורם אחר העושה שימוש בפטנט
בישראל.
מיהו בעל הפטנט?
בעל הפטנט הוא למעשה מי שנרשם במרשם הפטנטים כבעל הפטנט. זה יכול להיות ממציא ההמצאה
או אפילו גורם שרכש מהממציא את זכויותיו בהמצאה, במקום הממציא עצמו. אם שני אנשים שונים המציאו המצאה זהה, בנפרד, על פי הדין הישראלי יינתן הפטנט למי שהגיש ראשון את בקשת הפטנט.
מיהו בעל הזכות בהמצאה שפותחה על ידי עובד במהלך העבודה?
מירב ההמצאות בגינן ניתנים כיום פטנטים הן המצאות המפותחות על ידי חברות טכנולוגיה או פרמצבטיקה. בפועל, מפותחות ההמצאות על ידי עובדי החברות ולא על ידי החברות "עצמן". ואולם, החברות הן שמספקות לעובדיהן את התשתית הכלכלית ואת הכלים לפיתוח המצאות חדשות. מציאות זו מעוררת את הצורך להסדיר את זכויותיהם של כל המעורבים בפיתוח ההמצאה.
ברירת המחדל בדין הישראלי היא שהזכות בהמצאה שפיתח עובד עקב שירותו ובתקופת שירותו אצל
המעביד, תקום לטובת מעבידו. על העובד אף מוטלת חובת דיווח למעביד על כל המצאה שפיתח עקב
שירותו ובתקופת שירותו.
למעט מקרים אלה:
• אם קיים בין העובד והמעביד הסכם הקובע אחרת, הוראות ההסכם גוברות, כך שיתכן שהעובד יהיה בעל הזכות באופן בלעדי או במשותף עם המעביד.
• אם המעביד הודיע לעובד תוך 6 חודשים מעת שהעובד הודיע על ההמצאה, כי הוא מוותר על זכויותיו בה, תקום ההמצאה לזכות העובד.
• אם בהודעתו על ההמצאה ציין העובד כי בהיעדר תשובה נוגדת של המעביד תוך 6 חודשים ממתן ההודעה, תקום ההמצאה לזכות העובד, הרי שגם במקרה זה תהיה יד העובד על העליונה.
האם זכאי העובד לתגמול בגין ההמצאה?
באם הצדדים הסדירו ביניהם בחוזה מנגנון לתגמול העובד בגין המצאות שיפתח במסגרת עבודתו, הרי שהעובד יהיה זכאי לתגמול, כמוסכם. במגזרים שונים כדוגמת האקדמיה ובתי החולים, מקובל לכלול בהסכמי העבודה הנחתמים עם חוקרים מנגנוני תגמול נדיבים, יחסית.
בהיעדר הסכמה רשאי העובד לפנות לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, שקיומה הוסדר בחוק
הפטנטים, ואשר חברים בה גם שופט ביהמ"ש העליון ורשם הפטנטים. ועדה זו בוחנת בכל מקרה
קונקרטי את עצם זכאות העובד לתמלוגים, וכן את גובהם והתנאים לחלוקתם (מקום בו הוא זכאי לכך).
טרם מתן ההחלטה בוחנת הועדה פרמטרים שונים, כדוגמת: תפקידו של העובד, טיב הקשר בין עבודתו
להמצאה, יזמתו של העובד בהמצאה, אפשרויות הניצול של ההמצאה, ניצולה בפועל והוצאות שהוציא
העובד לטובת ההגנה המשפטית על ההמצאה בישראל.
בהחלטת הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים מיום בעניין ישי אילני (מיום 3.2.2010), לא שללה הועדה את
העמדה לפיה ויתור של העובד על זכותו לקבלת תמלוגים הוא חסר תוקף ולא יפתור את מעבידו החובה
לתגמל אותו. בכל מקרה, ויתור על הזכות בהמצאה או היעדר הסכם המקנה לעובד זכות בה, אין בהם בכדי לשלול את זכות העובד לתמלוגים.
אנו ממליצים:
הן לעובד והן למעביד כדאי לעמוד על הסדרת הזכויות של העובד בהמצאה וזכותו לתמלוגים, כבר במעמד חוזה העבודה. אי הסדרת הנושא, תחשוף את שני הצדדים להכרעות עתידיות של הערכאות שידונו בעניין, ועלולות להיטיב באופן מופרז עם אחד הצדדים.
עו"ד אפי אהרונוב, הוא מנהל פורום זכויות יוצרים באתר הפורומים המשפטיים הנותן יעוץ משפטי ראשוני לגולשים.