כישרון לא חסר לכם, אתם בעלי השכלה גבוהה ואישיות כובשת, שתהיה נכס לכל מקום עבודה שיקבל אתכם, ובכל זאת – אתם יושבים בבית ולא מוצאים עבודה. חלקכם עוד שולחים קורות חיים לכל משרה אפשרית ונודדים במרץ מראיון לראיון, אבל חלקכם הרימו ידיים ויצאו ל"פסק זמן" מחיפושי עבודה, בלי בכלל להבין מהיכן הגיע הייאוש העמוק הזה.
אם אתם חווים תסכול מחיפושי עבודה וכרגע נמצאים בשלב בו התייאשתם מלחפש, אתם לא לבד. מדובר ב"תופעת העובד המתייאש" ולפי סקירה של בנק ישראל, מספר המתייאשים - אנשים המעוניינים לעבוד וזמינים לעבודה, אך אינם מחפשים עבודה, כי אינם מאמינים שימצאו עבודה מתאימה - עמד בשלושת הרביעים הראשונים של 2007 על כ-47 אלף, כ-1.6 אחוזים מכוח העבודה האזרחי!
לפי סקירת הבנק, כיוון שהמתייאשים לא איבדו עדיין את הרצון לעבוד, הם למעשה קשורים חלקית לשוק העבודה, ולכן הסיכוי לשילובם בתעסוקה גבוה יחסית. אולם, ככל שקשר זה מתרופף, קטנים סיכוייהם לשוב ולהשתלב בתעסוקה או בכוח העבודה, וגדלים הסיכויים כי ייפלטו סופית משוק העבודה. לכאן אתם לא רוצים להגיע, כי למי שנפלט משוק העבודה קשה מאוד לחזור אליו.
אז כיצד מחזירים את המוטיבציה השחוקה? מפתחים גישה אופטימית וכובשים בסערה את שוק התעסוקה?
לדברי, אלינור שרגאי, מנכ"לית חברת "שאיה" לייעוץ, הדרכה ואימון עסקי, הקושי במציאת עבודה הינה תופעה ידועה ומורכבת, אשר מאפיינת חברות מודרניות רבות.
"ניתן לומר, כי כיום בכלל ישנו קושי ב"למצוא". אנו מתקשים בלמצוא זוגיות, עבודה, דירה ומה לא?". לפי שרגאי, הקושי מחובר ישירות לתרבות בה אנו חיים. "התרבות הישראלית מאז ומתמיד שאפה למצליחנות בלתי מתפשרת, עובדה אשר אפשרה לנו להגיע להשיגנו הרבים תוך כמעט שישים שנים. כיום, רכישת מקצוע והשתלבות במסגרות אקדמאיות גבוהות לצורך רכישת השכלה גבוהה הינם דברים של מה בכך. אם בעבר תואר ראשון נחשב כהישג חשוב לציון, כיום הוא זוכה למעמד כמעט זהה לזה שזכתה תעודת הבגרות בשנות ה 80.
הנהירה אל מוסדות ההשכלה הגבוהה ומסגרות הכשרה אחרות העלו את רף הדרישות של מעסיקי המשק. כך גם הדבר בזוגיות, אם בעבר הסתפקנו בקריטריון אחד או שניים לבחירת החתן המיועד, כיום מספר הקריטריונים עולה על מספר המאפיינים שיכול להכיל אדם אחד".
רף הציפיות מאיתנו עלה ועמו גם הלחץ. לפי אלינור, מקורו של הייאוש קשור בציפייה, שיקרו לנו דברים גדולים, שמעסיקים ירדפו אחרינו וכמו שהאביר על הסוס הלבן לא דופק בדלת, גם הצעות עבודה בדרך כלל לא רודפות אחרינו.
"רבים אומרים לעצמם - למדתי תואר ראשון ושני ואף אחד עדיין לא דופק על דלתי. חשוב לזכור, שלאחר קבלת תעודת התואר או תעודת ההסמכה בכל מקצוע שהוא, אנו חשים כי זהו, הגענו אל הקו הסיום וכעת מעסיקים רבים יתדפקו על דלתותינו, הרי היינו התלמידים המצטיינים במחלקה. אך בפועל, גם המצטיינים במחלקה מתקשים במציאת עבודה מאחר והשוק מחפש גם וגם – גם תעודות וגם ניסיון ובכן – הציפייה להשתלב מיד בשוק איננה עומדת בקו אחד עם ציפיית המעסיקים לקלוט אנשים מנוסים בעלי תעודות מתאימות. מאחר וכיום מרבית כוח האדם אינו נשאר נאמן למקום עבודה אחד למשך כל חיי הקריירה שלו ומאחר ותקופת הכשרה בארגון יכולה להימשך לעיתים מעל לחצי שנה, מעדיפים מעסיקים לגייס אנשים בעלי ניסיון ומיומנויות המתאימות לדרישות התפקיד אותו הם מבקשים לאייש ולקצר במידת האפשר את תקופת ההכשרה".
המרדף אחרי העבודה המושלמת
עוד קושי, שעלול להוביל לתסכול וייאוש, הוא השאיפה למצוא עבודה שתשתלב באופן מושלם עם חיינו האישיים. מכירים את הגישה של - "אני רוצה גם לעבוד מעט, גם להרוויח הרבה וגם לעסוק במקצוע"? לדברי אלינור, התובענות המסמלת את העולם המודרני והיא לא פסחה עלינו העובדים.
"אנו רוצים גם זמן איכות עם המשפחה, גם עבודה מאתגרת, גם משכורת מהממת וגם רכב צמוד, ואם אני עובד במשרד, אז לפחות שיהיה לי חדר לבד. אז, אינני קוראת להתפשרות, אך בהחלט אומר שיש צורך לבצע מדרג במה יותר או פחות חשוב (בדיוק כפי שמומלץ לעשות בחיפוש אחר דירה או בן זוג). שאפתנות היא חשובה, והיא שהביאה אותנו להצלחה כמדינה, יחד עם זאת, לעיתים חשוב יותר להיות בפעולה – להשתלב בשוק העבודה – מאשר לפסול הזדמנויות שהן אופציות עתידיות לצמיחה. יציאה משוק העבודה מסמנת אותנו לעיתים כ"פגי תוקף" בפני המעסיקים הפוטנציאליים.
על כן, רצוי לעבוד בעבודה שהיא אולי לא בדיוק החזון הנכסף, בתנאי שהיא מקדמת אותי אל עבר המטרה.
מכישלון ללמידה
אחת הסיבות העיקריות לתחושת הייאוש היא תחושת כישלון. אלינור: "כישלון הינו כישלון אם לא נשכיל להפכו להצלחה. כל חוסר הצלחה יכול להוות מקום ללמידה – לא התקבלנו למקום עבודה? – אם נבין מדוע, נוכל להשתפר לראיון הבא. זוהי הזדמנות בדרך שלנו להצלחה. נסו לבחון מה קרה בראיון? מדוע לא חזרו אליי אחרי ששלחתי קורות חיים? מדוע נכשלתי במבחני המיון? – שפרו ושנו בהתאם, זה אפשרי!".
כמו כן, זכרו כי לא תמיד חוסר הצלחה מעיד בהכרח משהו עלינו, לעיתים זהו צירוף של גורמים שאין לנו כל שליטה עליהם, כמו מצב רוח של המראיין, מידת הכימיה בינינו ואפילו מזג האוויר. כמובן שגם כאן נשאל עצמנו, מה ניתן ללמוד ולשפר, אך אין צורך בהכרח למצוא תמיד את הפגם בנו.
"מאוחר מדי?" - הגיל שלי ואני
מחפשי עבודה בגילאי 50 ומעלה לעיתים חשים ייאוש יותר מאחרים, והמשפט "מי כבר ייקח אותי בגיל כזה?" חוזר על עצמו שוב ושוב. אז חבר'ה, גם כאן העניין הוא בגישה. ענה על השאלה: "האם בעינייך יש לך מה לתרום במקום העבודה?" – כעת, מציעה אלינור, ערוך רשימה מסודרת וברורה עם כלל הדברים שביכולתך לתרום. קפל את הרשימה ושים אותה קרוב ללבך, ורק לאחר מכן צא וחפש עבודה. "נכונה העובדה כי הקושי בחיפוש עבודה בגיל זה הינו גדול יותר, לעיתים קיים קושי הנובע מפערים בשליטה במיומנויות המחשב והטכנולוגיה. יחד עם זאת, לא בכל תפקיד נדרשת שליטה במחשב. כמו כן, ישנם מעסיקים המחפשים דווקא אתכם תוך הכרה באמינות, אחריות ומוסר עבודה גבוהה שלא נמצאים תמיד בקרב הדור הצעיר יותר.
האם אני במקום הנכון?
לדברי אלינור, אם הנכם חשים כי ניסיתם כבר הכל: שלחתם קורות חיים, הייתם בעשרות ראיונות עבודה, עבדתם בעבודות מסוג זה לתקופות קצרות אך זה לא צלח?, זהו הזמן והמקום לשאול עצמכם האם אתם באמת בנתיב הנכון? האם זהו המקצוע בו הנכם מביאים את המיומנויות הטמונות בכם בצורה הטובה ביותר? אולי יש מקום לחשוב על נתיבים אחרים בהם דברים יבואו קצת יותר בקלות?...
מ"לא מתפשר" ל"פושר"
גלי הכרמלי, מאמנת אישית ומנחת קבוצות אימון, אומרת שהכל פתוח. "מובטלים וגם עובדים רבים כבולים באזיקי מחשבותיהם. אז נכון שיש תפקידים מקובלים יותר ופחות לשלבי חיים שונים, אבל הטענה שלי היא שהכל אפשרי! אם רק נהיה נחושים וניצור שיחות חדשות בראש, נתחיל לאסוף הוכחות לתקפותם, ניצור יוזמות חדשות למציאת או יצירת עבודה, נבוא ממקום חדש בתוכנו לראיונות, אזי יש סיכוי ליצירת תוצאות חדשות בהחלפת עבודה, בלי כל קשר לתנאי הפתיחה האובייקטיבים".
לפי הכרמלי, יש לעשות סוויץ' מחשבתי. "כמו למשל, סוויץ' בתפיסת היחסים בראיון העבודה – זוהי בחינה הדדית. ארגון שבו אעבוד – ירוויח אותי לא פחות מאשר אני אותו!".
ביטחון עצמי הוא מצרך חשוב ביציאה ממצב של ייאוש תעסוקתי. לפי אלינור, מומלץ לצאת עם המון ביטחון והכרה בערך העצמי שלכם לשוק העבודה. "לכל אחד מאיתנו יש מה לתרום, עלינו להגדיר בצורה טובה את היתרונות שלנו, וכן להתאים את אופן הצגתם לדרישות הלקוח. חשוב לזכור כי זהו תהליך של שיווק עצמי וחשוב להגיע מוכנים עם ידע מקדים על המעסיק ודרישותיו. הסטטיסטיקה מוכיחה כי עדיף לעיתים מעט להתפשר מאשר להיכנס למצב של "הפשרה" ו"איבוד תוקף". כלומר, הסינון אותו אנו מבצעים לגבי מהן עבודות רלוונטיות עבורנו עלול להיות בעוכרינו. הרחיבו את סל האפשרויות ודאגו להשתלב בשוק העבודה עד להגעתכם למטרתכם הסופית.