מאת: עו"ד שירלי צוונג, מבעלי משרד עו"ד צוונג הוד ליבוביץ המתמחה בדיני אישות ובדיני עבודה
חייכו, מצלמים אתכם!
ע"וד צוונג מספרת, שבתיק שנידון במהלך יולי 2001, בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב–יפו בפני כב' השופט יצחק לובוצקי, דובר על עובדת שהתפטרה מהעבודה לאחר שגילתה כי המעביד הציב מצלמות נסתרות ופעולותיה צולמו במהלך עבודתה. היא עקרה את המצלמות וטענה שהתפטרותה היא בדין פיטורים המזכים אותה בפיצויי פיטורים. העובדת אכן זכתה בפיצויים, אך חלקיים בגלל הנזק שגרמה למעביד.
לפי צוונג, במקרה הזה, מעביד התקין מצלמות וידיאו, על מנת למנוע ביצוע עבירות פליליות מצד לקוחות ועל מנת למנוע עבירות משמעת מצד התובעת (העובדת).
כבוד השופט לובוצקי קבע כי "התקנת מצלמות בחנות כצעד מניעתי היא לדעתנו כלי ניהולי לגיטימי בתנאי שהיקף הצילומים ומשכם קשור להתנהלות העסק והעובד יודע מראש שהוא חשוף לצילום במקום עבודתו של מקום העבודה".
אולם, אם מדובר ב"מצלמה נסתרת", שהעובד כלל אינו מודע לאפשרות קיומה, ייתכן ויש בכך משום חדירה לפרטיות של העובד, למרות שהמצלמה מותקנת במפעל שהוא קניינו של המעביד. שכן, מקום העבודה הוא קניינו של המעביד, אך העובד עצמו איננו קניינו של המעביד. יש בכך אובדן הפרטיות היחסית של העובד במקום עבודתו.
מסננים את המיילים
ניטור הודעות דואר אלקטרוני או כניסה למחשב אישי - השימוש ב- e-mail ובאינטרנט במקומות העבודה, הפך להיות לחלק כמעט בלתי נפרד מעבודתנו. צוונג: "היתרונות למעסיק בכל הקשור למהירות הוצאה וקבלת מסמכים, קבלת מידע ושיפור התקשורת העסקית - ברורות. אך יחד עם זאת ומכיוון שכתובת הדואר האלקטרוני, היא כמעט כמו מספר טלפון של האדם, הרי רוב העובדים אינם מפרידים בין אי מיילים פרטיים לבין אי מיילים עסקיים, שולחים ומקבלים אי מיילים, באמצעות המחשב השייך לארגון ובכך עלולים לפעול בניגוד עניינים לאינטרס של המעסיק".
הקו המנחה הוא שמול הזכות לפרטיות העובד עומדים האינטרסים הלגיטימיים של המעביד, הקשורים בניהול עסקיו בדרך שנראית כנכונה ביותר. בשונה מחדירה למחשב על ידי אדם מבחוץ, צריך העובד מבחינתו, לצפות שהמחשב שהוא רכושו של המעביד ונתון למעשה לשליטתו (בדרך כלל מחובר המחשב של העובד לרשת מרכזית ולפיכך השליטה בחומר נתונה גם בידיו של מנהל מחלקת המחשב או הטכנאי).
מעביד צריך להבהיר לעובדיו, כי המחשב שעל שולחנו שייך לחברה. מומלץ למעביד להוציא דף נהלים לגבי המותר והאסור ולהדגיש, שניתן לפקח על פריטי הדואר האלקטרוני המצויים בשרת המרכזי וכן לקבוע נהלים בתמיכת היועץ המשפטי של החברה, כך שיהיה ברור לעובד מה הגבולות של האסור והמותר וידיעתו שכל המצוי במחשבו, נתון לפיקוחו של המעביד בהתאם לשיקול דעתו".
ידיעת העובד ואי התנגדותו עשוי להיחשב מעין הסכם בין העובד והמעביד שעשוי להוות הגנה למעביד,
בבוא היום מפני האיסור של האזנת סתר, אולם יש לתת את הדעת לכך שעובד עלול לטעון לכפיה מצד המעביד להסכים לכך , ולכן חייב מעביד להתייעץ משפטית וארגונית כדי להימנע בעתיד מנזקים כספיים, תדמיתנים וארגוניים. לפי עו"ד צוונג, הנושא אינו פשוט, כי עדיין יכולות לעלות טענות חדירה לפרטיות של צד ג' – למשל, זה ששלח את הדואר האלקטרוני לעובד.
מעקב דיגיטאלי צמוד
עו"ד צוונג מספרת, שבניגוד לארצות הברית, הפסיקה בארץ כמעט לא דנה בחדירה לפרטיות של העובד על ידי המעביד, בהקשר הדיגיטאלי. "בארצות הברית, החוק הפדראלי שהוא החוק שחל בכל רחבי ארצות הברית, מאפשר למעביד להקשיב להודעות הקוליות ודיגיטאליות, לרבות דואר אלקטרוני של עובד, כל עוד המידע מאוחסן בציוד שהמעביד העמיד לרשותו".
מאת: עו"ד שירלי צוונג, מבעלי משרד עו"ד צוונג הוד ליבוביץ המתמחה בדיני אישות ובדיני עבודה.