חברות ומפעלים רבים נמצאים בפני תהליכים של צמצומים והבראה אשר ישפיעו באופן ישיר על תנאי העובדה של העובדים.
טעות רווחת, הן בקרב עובדים והן בקרב מעסיקים, היא כי המשבר נותן "אישור" למעסיקים לסטות מהנורמות הקבועות בדין ולנהוג באופן שונה ככל שהדברים אמורים בזכויות העובדים.
"בהקשר זה חשוב לציין כי חובת תום הלב וההליך הראוי בפיטורים ממשיכות לחול על המעביד ומעביד שירשה לעצמו "לעגל פינות" לאור המשבר או לוותר על הליך ראוי ומתאים עשוי למצוא עצמו בפני תביעות מוצדקות שעלולות להוביל את המעסיק להוצאות העולות בהרבה על אלו שציפה לחסוך", אומר עו"ד רם. א. גמליאל, מומחה במשפט מונע ודיני עבודה.
בין אם פוטרתם או שתנאיכם קוצצו: יש לכם זכויות
איך מתייעלים? מתצמצמים
אחת מהשיטות של חברות לצאת מהמשבר הכלכלי היא באמצעות צמצומי ייעול. "ישנו הבדל משמעותי בין צמצומים רוחביים לבין סגירת חטיבות ומחלקות שלמות. כאשר מבוצעים צמצומים רוחביים הרי שהגישה תהה לחומרה - חובת השימוע, הליך הפיטורים הראוי ותום הלב בפיטורים צפויים להיות מוחלים על-ידי בתי הדין לעבודה, ומעסיק שלא ינהג לפיהם עלול למצוא את עצמו חשוף לתביעות אשר תוחלתן יכולה להגיע עד כדי פי 4-5 מהחסכון שציפה להשיג.
כאשר המעסיק מודיע על סגירת מחלקות שלמות הרי שחובות אלו מצטמצמות שכן סוגיית תום הלב בפיטורים ספציפיים אינה עולה עוד (אלא במקרים פרטניים וייחודיים). הליך של סגירת מחלקות בארגון מבוצע על-פי רוב בהליך גורף ללא ביצוע שימוע".
קיצוץ בתנאים כחלופה לפיטורים
דרך אחרת להתייעלות מבלי לפטר עובדים, אשר רווחת יותר ויותר, הינה פנייה של המעסיקים לעובדים בבקשה לקיצוץ בתנאי העסקתם, לרבות קיצוץ במשכורות – וזאת כחלופה לפיטורי עובדים.
מצב מסוג זה דורש את הסכמתו הספציפית של כל עובד ועובד שחש כי אינו מעוניין להמשיך ולהיות מועסק בחברה לאור הרעת תנאיו (לרבות תנאים נלווים, ולאו דווקא שכר ובונוסים, כגון: סבסוד ארוחות צהריים, חנייה וכד') יוכל להתפטר 'התפטרות בדין מפוטר', ויהיה זכאי למלוא זכויותיו, לרבות פיצויי פיטורים, כאילו פוטר.
הסכמתם לקיצוץ בתנאים. מה צריך לבדוק?
עובדים שיסכימו לקיצוץ צריכים לבודק האם הקיצוץ מוגבל, או שאינו, בזמן. במידה והקיצוץ תחום בזמן הרי שהיכולת להגיע להסכמות נרחבות ויצירתיות עולה, לרבות פגיעה זמנית בזכויות מוגנות. כמובן שהתפטרות עובד לאחר כניסת ההסכמה לתוקף לא תצמצם את זכויותיו לקבלת שכרו ותנאיו בכפוף להגבלות ולהסכמות בין הצדדים ואולם תגביל את חבות המעסיק בתקופה האמורה.
דחייה או צמצום זכויות ושכר ללא הגבלה ברורה בזמן עלולה לשמש כנגד המעסיק בכל תביעה עתידית של העובד ועשויה להתברר כחוסר תום לב מצד המעסיק ואף להקים חבויות אישיות במקרים מסוימים ומומלץ להימנע מפעולות מסוג זה.
יצוין כי במקרים רבים בהם מוסכם על דחיית תשלום שכר העבודה או חלקו לתקופה מוגדרת מראש נהוג כי המעסיק מעמיד בטחונות לעובדים למקרה בו הליך ההבראה של יצלח כך שזכויות העובדים ישמרו באופן האופטימלי ואלו לא ימצאו עצמם קרחים מכאן ומכאן.
ומה קורה אם החברה נסגרת או מתפרקת?
במצב בו החברה התפרקה או המעסיק פשט רגל עומדות לעובדים שתי אפשרויות: לנסות לקבל את מלוא זכויותיהם דרך תביעות כנגד החברה או המעסיק (לרבות, במקרים חריגים, כנגד בעלי החברה באופן אישי).
עם זאת יודגש- העובדים (כנושים של החברה או המעסיק) הינם נושים בזכות קדימה- קרי: הם יהיו זכאים לקבל את המגיע להם לפני נושים רגילים ובמעמד הנושים המובטחים. עם זאת לא תמיד יהיה די כסף בקופת הפירוק על מנת לפדות את מלוא חוב המעסיק לעובדיו.
בשל אפשרות זו התערב המחוקק והעניק "רשת בטחון" כנגד קריסה מלאה של המעסיק וחדלות פרעון שלו כלפי עובדיו. פרק ח' (ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד) לחוק הביטוח הלאומי מגן על העובדים מפני פגיעה במצב זכויותיהם נפגעו כתוצאה מקשיים בלתי הפיכים אליהם נקלעו החברה בה הם עובדים או המעסיק שלהם.
תנאי מקדמי לקבלת הסיוע הינו כי המעסיק פשט רגל או החברה התפרקה, מונה לחברה מפרק או נאמן וכי המפרק או הנאמן אישר את תביעת העובד.
מרגע שניתן צו פירוק או צו פשיטת הרגל (לפי סוג המעסיק) הרי שהעובד יהיה זכאי לקבל את החזר התשלומים שהמעסיק היה חייב לו כדוגמת שכר עבודה, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, תשלומי פיצויים, הפקדות לקרן פנסיה וקופות גמל שלא הועברו בכפוף לתקרה הקבועה בחוק
מה קורה אם לא נפתחו הליכי פשיטת רגל או פירוק כנגד המעסיק?
במקרים רבים, מתוך שיקולים אישיים של בעלי החברה ו/או המעסיק הפרטי, אין אינטרס לבעלי החברה להביא לפירוקה או למעסיק לפתוח בהליכי פשיטת רגל. חשוב להגדיש כי העובדים הינם נושים לכל דבר של המעסיק, ככל שהוא חב להם כספים, במצב זה עומדת לכל עובד, או קבוצת עובדים, הזכות לפנות בבקשה לפירוק חברה ו/או לפשיטת רגל כנגד המעסיק וזאת על-מנת שיהיו זכאים לזכויותיהם.
מה כדאי לעובדים ללעשות אם החברה במשבר?
לעובדים רצוי לא להמתין לרגע האחרון ולנקוט מספר צעדים בטרם החברה נקלעת למשבר.
- ערכו מעקב שגרתי אחר ההפקדות לקופות הגמל/ קרנות הפנסיה/ קרנות ההשתלמות שלכם. אל תסתפקו בניכוי הסכומים מתלוש המשכורת שלכם ובקשו, אחת לחצי שנה, דו"ח מהקרן לעניין הכספים שהועברו אליה. בכל בעיה או חוסר פנו מיד למעסיק.
- כאשר המעסיק מבקש לצמצם את זכויותיכם או לדחות תשלומי משכורת וודאו כי הדבר מתבצע בהסכם כתוב ופרטני וכי המעסיק מעמיד בטוחות להבטחת התשלום הדחוי, ככל האפשר.
- בררו כל דחייה בתשלום, מלא או חלקי, עם המעסיק ואם מדובר בכשל נקודתי בקשו מהמעסיק אישור בכתב לכך.
- בכל מצב שבו קריסת המעסיק צפויה בהסתברות סבירה נסו לאגד את עובדי החברה, כולם או חלקם, ולפנות לייעוץ וליווי ספציפי ונקודתי על-ידי עו"ד המתמחה בתחום. ברוב המקרים נקיטת הליכים מקדימים צפוייה לקצר את פרק הזמן שתמתינו לקבלת המגיע לכם מחד ולהעלות את התמורה שתקבלו מאידך.
לסיכום: בפירוק חברה העובדים הם פעמים רבות הנפגעים הראשונים. בעוד שספקים ולקוחות נגישים יותר לעמידה על זכויותיהם הרי שעובדים בלתי מאוגדים נעדרים כוח משמעותי ונגישותם להליכים מצומצמת יותר.
גם כאשר העובדים מלווים בייעוץ או ייצוג מתאימים הרי שהליך פירוק של חברה (או פשיטת רגל של מעסיק פרטי) הינו הליך ארוך, וכך גם תביעה מהביטוח הלאומי כאמור לעיל.
* אין לראות במאמר זה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מבעל מקצוע.