זכויות עובדים: כל מה שצריך לדעת על הלנת שכר

"אנחנו מקצצים את השכר שלך ב-15%..."

האם קיימת בחוק תרופה לעובד ששכרו הולן?

חוק הגנת השכר קובע, כי עובד ששכרו הולן זכאי לפיצוי נכבד ממעסיקו, אולם עד לקביעה שהשכר הולן ולקבלת אותו פיצוי נכבד, על העובד לעבור דרך שאיננה מן הקלות.

חרף העובדה שעובד במשכורת חודשית אמור לקבל את שכרו, בסוף החודש בו ביצע את העבודה, הרי ש"שכר מולן" נקבע בחוק כשכר שלא שולם עד ליום הקובע – התשיעי לכל חודש קלנדרי.
כלומר, גם אם במקום העבודה נהוג לשלם לכם את המשכורת בראשון בחודש, ובחודש מסוים שולמה המשכורת רק ביום השמיני – אין מדובר בשכר שהולן, לפי הגדרת החוק. חשוב לציין כי גם במקום עבודה שבו נהוג לשלם את המשכורת באמצעות שיק – חייב המעסיק ליתן בידי העובד שיק שמועד פרעונו לפני היום הקובע, שאם לא כן, המדובר בהלנת שכר.

מה הפיצוי להלנת שכר?

במידה והולן שכרו של עובד, שיעור הפיצוי נקבע בחוק כתוספת למשכורת, לפי השיעור הגבוה מבין השיעורים הבאים: בעד השבוע הראשון שלאחר מועד התשלום, יקבל העובד 5% מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע נוסף, יקבל 10% מהשכר המולן. לחילופין, יקבל העובד הפרשי הצמדה לתקופת ההלנה, ממועד התשלום המקורי ועד למועד התשלום בפועל, ונוסף לכך פיצויים של  20% מהסכום הכולל לתשלום, וזאת בגין כ חודש איחור או חלק יחסי מכך במידה ותקופת האיחור קצרה מחודש.

גם אם אין הדבר נראה כך - מדובר בסכומים משמעותיים מאוד. לדוגמא: ראובן, העובד כשכיר בחברת הייטק, קיבל את משכורת חודש מרץ בסך של 1000 ₪, רק בעשירי למאי (60 ימי איחור).
לראובן מגיעים, לפיכך, פיצויי הלנה בשיעור 850 ₪ לפי שיעור החישוב הראשון, הנותן את השיעור הגבוה יותר בדוגמא שלנו.

החלטתם לתבוע את המעסיק בגין הלנת שכר. מה הלאה?

עובד ששכרו הולן, ראוי שיזדרז ויגיש את תביעתו לבית הדין לעבודה, שכן החוק קובע תקופת התיישנות קצרה של שנה אחת  מהיום בו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום בו קיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, לפי התאריך המוקדם יותר. לעיתים, מאריך בית המשפט את תקופת שישים הימים בשלושים ימים נוספים. 

ראוי להדגיש כי לבית המשפט ניתן שיקול דעת בהפחתת פיצויי הלנה או ביטולם כליל, כאשר שכר העבודה לא שולם במועד בגלל טעות כנה או בגלל נסיבות שלמעביד לא היתה שליטה עליהן. הדבר נכון גם כאשר היו קיימים חילוקי דעות מהותיים בין המעביד לעובד ביחס לעצם החוב, ובלבד שהסכום שאינו שנוי המחלוקת - שולם במועד.

פסיקת בתי הדין לעבודה מתייחסת לפיצויי הלנת שכר - במיוחד לנוכח שיעורם הגבוה - כ"פיצויים עונשיים", שנועדו להרתיע את המעביד, לעיתים יתר על המידה. כיוון שכך, נקבע כי שיקול הדעת בהפחתת פיצויי הלנה, הינו שיקול דעת רחב, תוך התחשבות במכלול הנסיבות הרלוונטיות ובתום הלב של הצדדים. בהקשר זה נקבע כי יש לתת משקל גם לקשיים כלכליים, אליהם נקלע המעביד, ואכן, במרבית המקרים לא נפסקים פיצויי הלנת שכר לפי השיעור המירבי, אלא בשיעור מופחת, ובחלק מהמקרים הם אף מבוטלים כליל, ולעובד נפסקים הפרשי הצמדה וריבית בלבד.

נכתב על ידי עו"ד ניר בחרי, משרד בחרי–ברעם עורכי דין.

* אין לראות במאמר תחליף לייעוץ משפטי מקצועי, ע"י עורך דין.