עולם העבודה - מאמרים » מדור זכויות עובדים » איחרנו או נעדרנו מהעבודה בגלל מזג אוויר קיצוני - האם נקבל כסף?

איחרנו או נעדרנו מהעבודה בגלל מזג אוויר קיצוני - האם נקבל כסף?

נתקעת בדרך לעבודה ולא קיבלת שכר? החוק אינו קובע זכאות לשכר, אולם אולי בתי המשפט מציעים פתרון אחר. דע את זכויותיך

מה קורה כאשר מאחרים לעבודה בגלל גשם?

מזג אוויר קשה משבש פעמים רבות את התנהלות התחבורה הציבורית בישראל. מקרים בהם כבישים נסגרים על ידי המשטרה, למשל, יוצרים מצב בו עובדים רבים מאחרים לעבודה או כלל לא מגיעים אליה.

עובדים רבים מתחבטים בסוגיה: מה קורה כאשר מזג האוויר לא מאפשר לנו להגיע לעבודה בזמן או לא להגיע לעבודה כלל?

סוגיה זו הינה בעייתית ביותר, שכן מדובר במצב בו האשמה איננה כלל של העובד אלא של גורמי הטבע, והעובד ניזוק בה באופן ממשי.

 

החוק אינו מאפשר להיעדר מהעבודה

הדין לעניין זה איננו מביא בשורות לעובדים. אין כל התייחסות בחוק המאפשרת לעובד שלא להגיע לעבודה בשל מזג אוויר ואף לא לאחר אליה, אלא אם קיים הסדר מיוחד בהסכם האישי שלו או בהסכם קיבוצי רלוונטי (הסכם קיבוצי כללי בענף הבניה ועבודות ציבוריות, חוזר בשירות הציבורית באשר לימי שלג מס' 2003-227, הסכם קיבוצי המיוחד ברשות הגנים הלאומיים מיום 8.5.95, הסכם קיבוצי מיוחד בחברת סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ מיום 12.12.99).

אלא אם תחליט הממשלה, לקבל החלטה בה תוכר הסופה כאסון טבע ובה יקבע היקף הפיצוי לעובדים - בפועל הנזק במקרה נופל על העובדים.

בעניין זה, ניתן לבצע הקבלה לבעיה שצצה במבצע "עמוד ענן", כאשר עובדים רבים באזור ראשון לציון והסביבה נאלצו שלא להגיע לעבודה. מאחר ואזור זה לא היה בתחום אשר בגינו העניקה המדינה כספים, עובדים אלו לא זכו לתשלום בגין החסרת אותם ימים.

האם בתי המשפט חושבים קצת אחרת?

אלא שטענה אותה יכול העובד לטעון היא כי למעשה מדובר בסיכול ההסכם ובפועל לא יכל לקיים את הסכם העבודה כלשונו - מסיבות שאינן קשורות בו.

הסיכול במשפט הישראלי אינו נוקשה כבעבר. בעבר קיבלו בתי המשפט את טענת הסיכול במקרים מעטים בלבד ולא במקרים של מזג אוויר. כך, למשל, נדחתה טענת הסיכול ככל שהתבססה על פגעי טבע. כך קבע בית המשפט העליון כשדחה טענת סיכול בהקשר של קרה :

"תופעת הקרה אינה דבר יוצא מגדר הרגיל שחקלאי אינו יכול לצפותו מראש בשעה שהוא עושה הסכם ביחס לפירותיו... כל אדם וכל שכן חקלאי יודע שקרה או פגעי טבע דומים קורים לא פעם..." (ע"א 421/74 שגן נ' מדר, פ"ד כ"ט(1), 44).

ובעניין אחר נקבע, כי גשמים עונתיים אינם מהווים כוח עליון, המצדיק קבלת טענת הסיכול (ע"א 736/82 כפר חסידים נ' אברהם, פ"ד ל"ט(2) 490, עמ' 494).

עם זאת, בהערת אגב העיר השופט חשין בע"א 345/89 נאות דברת נ' ישראליפט, פ"ד מ"ו(3) 350, בעמ' 357, כי יש להבחין בין מצב של גשמים בעיתם לבין גשמים שיורדים שלא בעיתם, כך:

"גשמים שבעתם - ובמידה הראויה והמקובלת - הינם בגדר החזוי, וכפי שכבר אמרנו לעיל, אין הם באים בגדרי הביטוי "סיבות שלקבלן אין שליטה עליהן" כהוראתו בהסכם בין הצדדים. גשמים אלה ידוע היה עליהם מראש - זמנם היה בחורף, וחורף פירושו גשמים - והרי הם בגדרי חישובי הבנייה הרגילים וסדריה.

אפשר שונים היו פני הדברים לו באו הגשמים שלא בעתם או שלא כדרכם: שלא כדרכם - לו בעתות של "משיב הרוח ומוריד הגשם" נתקלה השנה במבול - או אף בבן-מבול - משתק מערכות ומציף ערים ושדות; שלא בעתם ושלא כדרכם - לו לעת "מוריד הטל" היה משתבש מזג האוויר "כשלג בקיץ וכמטר בקציר". ולא אמרנו דברים אלה אלא כדי להבחינם ולהבדילם, שהמדובר בענייננו לא היה אלא בגשמים מן המניין."

אז מה עושים במצב של מזג אוויר קיצוני משבית?

מאחר ובית המשפט העליון התייחס למקרים במשורה, חשוב לא לפנות למעסיק בכל מקרה של גשם, אלא במקרים של מניעה של ממש להגיע לעבודה, לדוגמת שלג כבד באזורים מסוימים בארץ.

מאחר ועדיין לא נתקבלה החלטה עקרונית בעניינים שכאלה בבית הדין הארצי, אין הלכה מנחה, אולם לאור דבריו של בית המשפט העליון, בהחלט יתכן כי בתי הדין יקבעו כי במצבים שכאלה, אין לפגוע בעובד וכי מן הראוי שהמעביד יישא בנזקים.

אגב: בכל העסקים בהם העסק עצמו סוגר את העסק בשל מזג האוויר, ברור כי על העסק לשלם את מלוא משכורתם של העובדים בגין אותם ימים מאחר ובתי הדין לעבודה כבר הכירה בהלכה, ולפיה ככל שהעובד זמין לעבודה, אולם המעסיק אינו מספק לו עבודה, על המעביד לשאת במלוא שכרו של העובד.

 

הכותב הוא עו"ד אחז אגם, מנהל פורום דיני עבודה באתר הפורומים המשפטיים, אתר המגיש מענה משפטי על ידי עורכי דין מומחים בתחומם.

שתף