זכויות עובדים: הכל על הרעת תנאים

המונח מופיע בסעיף 11 א'  לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 ומשמעותו היא כי במקרה של הרעת תנאי העבודה, זכאי העובד להתפטר מעבודתו ויראו התפטרות זו כפיטורים, לעניין חוק פיצויי פיטורים. זה אומר שהמעביד יחויב לשלם לעובד פיצויי פיטורים מלאים, כאילו פוטר מעבודתו.

סעיף החוק נועד למניעת מצבים בהם המעביד ינסה לגרום להתפטרותו של העובד, על ידי הרעת תנאי העסקתו, כדי להתחמק מתשלום חובותיו לעובד ובעיקר, תשלום פיצויי פיטורים.

התופעה נפוצה בעיקר במקרים בהם העובד ותיק מאוד, כך שאם המעביד יפטר אותו, הוא ייאלץ לשלם לו פיצויי פיטורים גבוהים. כדי להימנע מכך, המעביד מחליט להרע את תנאי עבודתו של העובד באופן ניכר, מתוך הנחה שהעובד יגיש את התפטרותו וכך המעביד לא ישלם פיצויי פיטורים.

הרעת תנאים מוחשית תוכל לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות:

• איחור בתשלום המשכורת – הלנת שכר. כשלא מדובר באיחור חד פעמי, אלא בדבר שבשגרה

• אי תשלום זכויות נוספות, כגון דמי חופשה, דמי הבראה, דמי נסיעות

• פגיעה בשכר העובד על ידי הפחתת שעות העבודה או שינוי במשמרות - ישנם מקומות עבודה בהם מתבצעת העבודה במשמרות. עובד אשר שולב במשך תקופה ארוכה במשמרות הלילה, בהן השכר גבוה יותר והמעביד העבירו אל משמרות הבוקר, מעשה אשר מפחית משמעותית את שכרו

• יחס משפיל של המעביד כלפי העובד

החוק נוקט בלשון "הרעת תנאים מוחשית" כדי להדגיש שלא מדובר בשינויים מינוריים בתנאי העבודה.מקרים אלו ורבים אחרים, מהווים הרעה בתנאי העבודה עד כי לא ניתן לדרוש מן העובד, להמשיך בעבודתו. על כן, זכאי הוא על פי החוק, להתפטר בדין מפוטר ולקבל מן המעביד, פיצויי פיטורים.